לפי מחקר שהתפרסם לאחרונה ב-NEJM אין ל- Warfarin (קומדין) יתרון על פני אספירין כטיפול למניעת שבץ במטופלים עם רקע של היצרות עורקים תוך גולגלתית. 

החוקרים החליטו להשוות את הטיפול המקובל כיום בחולים אלה, הוורפרין, עם האספירין לאור העובדה ששתי התרופות לא הושוו במחקר אקראי עד כה.

לצורך כך גייסו החוקרים מטופלים עם TIA (כלומרattack transient ischemic ) או שבץ קודם שנגרם ע” היצרות של עורק תוך גולגלתי ראשי בשיעור של 50-99% שאומת באנגיוגרפיה.

הנבדקים טופלו בוורפרין במינונים שהביאו ל-INR של בין 2-3 , או באספירין במינון של 1300 מ”ג ליום, במשטר של מחקר כפול סמיות, ורב מרכזיות.

נקודת הקצה העיקרית הייתה אירוע של שבץ איסכמי, דימום תוך מוחי, או מוות מסיבה ווסקולרית שאיננה שבץ.

569 חולים עברו רנדומיזציה בין שני הטיפולים, אך הגיוס למחקר הופסק לאחר שהתעוררו דאגות לגבי הבטיחות של המטופלים שנטלו וורפרין. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 1.8 שנים, התופעות החריגות שדווחו בשתי הקבוצות, לרבות מוות, היו 4.3% בקבוצת האספירין, לעומת 9.7% בקבוצת הוורפרין, יחס סיכון של 0.46 למטופלי האספירין שהיה מובהק סטטיסטי.

שיעור הדימומים הקשים שנמצא בקבוצת האספירין היה 3.2% בהשוואה ל-8.3% בקבוצת הוורפרין, סיכון יחסי מובהק של 0.39 לנוטלי האספירין ושיעור מקרי אוטם שריר הלב או מוות פתאומי היה 2.9% בקבוצת האספירין לעומת 7.3% בקבוצת הוורפרין – יחס סיכון מובהק של 0.4 .

נקודת הקצה המרכזית במחקר הופיע ב-22.1% ממשתתפי קבוצת האספירין, לעומת 21.8% בקבוצת הוורפרין, הבדל בסיכון שלא היה משמעותי ואף לא מובהק סטטיסטי.

מסקנת החוקרים היא שהטיפול המקובל בוורפרין בקבוצת חולים זו היה כרוך באופן משמעותי ומובהק בשיעורים גבוהים יותר של תופעות לואי חמורות בהשוואה לטיפול באספירין, ללא שתהיה איזושהי תועלת גבוהה יותר במניעת אירועי שבץ. 

לכן הם מסיקים וקובעים כי אספירין צריכה להיות תרופת הבחירה במטופלים עם רקע של הצרות כלי דם תוך גולגלתית.

Comparison of Warfarin and Aspirin for Symptomatic Intracranial Arterial Stenosis, Marc I. Chimowitz, NEJM, Volume 352:1305-1316

NEJM, Volume 352:1305-1316

הערת המערכת: מחקר חשוב אשר מדגים בפעם הראשונה את חוסר העדיפות של השימוש בוורפרין מול אספירין בחולים עם היצרות בעורק תוך גולגולתי. יחד עם זאת יש לזכור כי מינון האספירין שניתן במחקר זה הינו גבוה בסדר גודל מהמינון המקובל בשימוש היום יומי. לפיכך יש להיזהר לגבי הסקת המסקנות המידית,  בעיקר בשל המינונים המופחתים הנהוגים כיום בפרקטיקה היום יומית בחולים אלו.