ממחקר חדש עולה שהיכולת של תאים המטופויטים צעירים להתביית למח העצם, לאחר השתלה אלוגנית לדם פריפרי, תלויה יותר במצב הפונקציונלי של הסביבה של מח העצם מאשר במקור התאים או בכמותם.

החוקרים השוו את מספרם של ה- Cobble stone area forming cells (CAFC) במח עצם של חולים אשר עברו peripheral blood stem cell transplantation (PBSCT) אלוגנית למספרם במח עצם של חולים אשר עברו השתלת מח עצם (BMT) ובמח עצם של אנשים בריאים.

החוקרים מצאו שבעוד שבאנשים בריאים הממוצע של CAFC עמד על 778.8 למיליון תאי מח עצם בצפיפות נמוכה, מח העצם מחולים שעברו BMT הכיל בממוצע 123.7 CAFC למיליון תאים ואילו מח עצם מחולים שעברו PBSCT, לאחר מצב שגרם לאבלציה של תאי מח העצם, הכיל 128.3 CAFC למיליון תאים.

עוד הם גילו שמספר ה-CAFC היה גבוה בהרבה בחולים שעברו  את השתלת מח העצם בשלב מוקדם של המחלה ( למשל בזמן הרמיסיה הראשונה של לויקמיה מיילואידית חריפה) בהשוואה למספרם בחולים שעברו את ההשתלה בשלב מתקדם יותר או בזמן שהחולה סבל מ- myelodysplastic syndrome (מובהק סטטיסטית).

רמות ה-CAFC הנמוכות ביותר נמדדו בחולים שעברו השתלה נוספת.

מסקנת החוקרים  היתה שלא ניתן להתגבר על הפגיעה במח עצם באמצעות שינוי מקור או כמות ה-stem cells הניתנים בהשתלת מח עצם אלוגנית. הגורם העיקרי המשפיע על הצלחת הטיפול הוא המצב הבסיסי של מח העצם טרם ההשתלה.                                

Eur Jour Of Haematology. vol 73(1) pp 1. July 2004
לידיעה