דיווח עכשווי מצביע על כך שחולים הסובלים מ-systemic lupus erythematosus, SLE, פעילה, חולים שבהם קיימים נוגדנים אנטי-פוספוליפידים, וחולים המקבלים טיפול במינון גבוה של קורטיקו-סטרואידים עלולים להמצא בסיכון להתפתחות נקרוזיס א-ווסקולרי עם סיבוך בזיהומי Staphylococcus aureus.

לנקרוזיס א-ווסקולרי (AVN) ולזיהומי מפרקי העצמות גורמי סיכון משותפים בחולי SLE הכוללים שימוש בקורטיקו-סטרואידים ונוכחות מחלה פעילה. יתרה מכך, הימצאות עצם בעלת ווסקולריזציה ירודה ב-AVN ראשוני היא גורם רגישות ידוע להתפתחות osteomyelitis. 

אולם, כותבת אחת החוקרות, מקרי נקרוזיס א-ווסקולרי של העצם עם סיבוך בזיהום תוארו במקרים נדירים ביותר בחולי SLE, וברוב המקרים נמצאו קשורים לזיהומי Salmonella.

לאחרונה, דיווחו החוקרים על 4 מקרים של חולי SLE שפיתחו arthritis ספטי בשל זיהומי  S. aureus שהופיעו בו-זמנית עם AVN או לאחריו. החולים זוהו רטרוספקטיבית בעקבות סקירת גליונות רישום של 315 חולי SLE שטופלו בין השנים 1979-1980. בנוסף, בוצע חיפוש ב-MEDLINE, אך אף אחד מהמקרים הדומים שזוהו לא נמצא קשור בזיהום S. aureus.

החולים (כולן נשים, בגילאי 27-47 שנים) הופיעו עם AVN באתרים שונים ו-arthritis ספטי. ברוב המקרים היתה ההופעה בו-זמנית, אך AVN הופיע תחילה או כלל מפרקים שאינם מודבקים בחלק מהמקרים, דבר המעיד כי נקרוזיס בעצם עלול להוות גורם לוקליזציה חזק ל-bacteraemia. כל המקרים היו חמורים או חוזרים, דבר שגרם להרס חמור של המפרקים ולחוסר תיפקוד. השמדת הזיהום היתה קשה במיוחד, וחייבה נתיחה ושימוש באנטיביוטיקה.

בין גורמי הסיכון שהוערכו, זיהו החוקרים טיפול במינון גבוה של קורטיקו-סטרואידים והימצאות SLE פעילה בכל 4 הדיווחים. כל הנשים נמצאו חיוביות לנוגדנים אנטי-פוספוליפידים, שמהווים גורם סיכון שהוכר בעבר ל-AVN של העצם.

בהתבסס על ממצאים אלו, מציעים החוקרים רצף פתוגנטי שבו AVN מתפתח בחולים המצויים בסיכון בשל הטיפול בקורטיקו-סטרואידים, הימצאות SLE פעילה ונוגדנים אנטי-פוספוליפידים, ולבסוף ריבוי השברים בעצמות מאפשרים לוקליזציה בעצם של חיידקים בדם.

החוקרים מציעים כי טיפול מוקדם ואגרסיבי, שיכלול ניקוז כירורגי ומתן אנטיביוטיקה ממושך עשוי לסייע בחולים אלה בצמצום הרס המפרקים והישנות המחלה.

Rheumatol Int 2004 Feb 21

לידיעה ב-doc’s guide