תרופה חדשה , ה-Cytotoxic T lymphocyteassociated antigen-IgG1 או בקיצור CTLA4Ig עשויה להיות אפקטיבית בטיפול בדלקת פרקים שגרונית. כך עולה מתוך מחקר אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלצבו אשר מתפרסם בגיליון האחרון של New England Journal of Medicine .

תרופה זו היא הראשונה אשר שייכת לקבוצת תרופות חדשה,  המכונה גם costimulation blockers פועלת מוקדם יותר במישור הדלקתי ומעוררת באופן ישיר את תאי ה-T , ובאופן משני תאים חשובים אחרים כמו מקרופג’ים ותאי B, מסביר החוקר הראשי, ד”ר קרמר מהמרכז הראומטולוגי באלבני, ניו-יורק.

החוקרים בחרו מטופלים בטווח הגילאים של 18 עד 65, אשר עמדו בקריטריון ה- ACR של דלקת פרקים ברמות תפקוד של קבוצה 1,2 או 3. המטופלים היו עם מחלה פעילה, אשר דורגה על ידי 10 או יותר מפרקים נפוחים מאוד, או 12 או יותר מפרקים נפוחים באופן מתון. כמו כן, רמות ה- C-reactive protein  היו לפחות של 1 mg/dL , לעומת רמה נורמלית מירבית של 0.4  mg/dL . 

כל המטופלים טופלו במתוטרקסט במינון שבועי של בין 10 ל-30 מ”ג למשך 6 חודשים לפחות, והגיעו למינון קבוע בחודש האחרון שלפני תחילת המחקר. המטופלים המשיכו לקבל את המתוטרקסט במהלך הטיפול, בעוד שמתן תרופות אנטיראוטמטיות אחרות הופסק.

עם זאת החוקרים אפשרו למטופלים להמשיך שימוש במינון נמוך ויציב של קורטיקוסטרואידים ותרופות מקבוצת ה- NSAID’S . לא השתתפו בניסוי נשים בהריון או מיניקות.

החוקרים חילקו את המטופלים באופן אקראי לקבוצה שקיבלה עירוי של CTLA4Ig במינון יומי של 2 מ”ג לק”ג, קבוצה נוספת במינון יומי של 10 מ”ג לק”ג משקל, או פלצבו. הטיפול נמשך 30 דקות מידי יום 1 , 15, 30 בחודש הראשון, ולאחר מכן מידי חודש למשך 6 חודשים.  

המדד העיקרי ליעילות הטיפול היה שיעור המטופלים אשר ישיג שיפור של 20% ב- ACR במהלך 6 חודשים. המדדים המשניים היו היה שיפור של 50% במדד ה- ACR , ו-70% שיפור במדד זה. קביעת ציוני ה- ACR נעשתה באופן עיוור בימים 1, 15, 30 לטיפול, ולאחר מכן מידי חודש.

החוקרים אף ביצעו הערכת איכות חיים במצב ההתחלתי של המחקר, ולאחר 90 ו-180 יום. הערכת איכות החיים התבססה על מדידה של 36 גורמים שונים המודדים מצב בריאות, תפקוד פיסי, כאבים ומצב נפשי וכללי. כמו כן נמדדו גם תופעות לואי שדווחו במהלך המחקר.

יותר מטופלים מקבוצות הטיפול הפעיל סיימו את המחקר מאשר קבוצת הפלצבו, בה הייתה הנשירה הגדולה ביותר כתוצאה מהחמרה של דלקת הפרקים. לצורך תוצאות המחקר, מטופלים שנשרו מהמעקב דורגו כ”לא מגיבים” לטיפול.

נמצא ששיעור גבוה יותר באופן משמעותי בקבוצת הטיפול הפעיל במינון של 10 מ”ג לק”ג השיגה שיפור של 20% ב- ACR : שיעור של 60% לעומת 35% בקבוצת הפלצבו. כך נמצא גם לגבי שיפורים משמעותיים יותר ב- ACR.

שיפור קליני ומשמעותי נמצא ביחס למצב ההתחלתי בקבוצת ה- 10 מ”ג בכל שמונת המרכיבים של שאלון הבריאות הכללי. התכשיר היה גם נסבל היטב, ללא תמותה, סרטן או זיהומים.

תופעת הלואי הנפוצה יותר בקבוצת הטיפול הפעיל הייתה כאבי ראש שלוותה בזיהום בדרכי הנשימה העליונות, כאבי שרירים, בחילה והקאות.

החוקרים מצאו נוגדנים קודמים קיימים נגד CTLA4Ig במרבית המטופלים.

החוקרים מסכמים כי השיעור הנמוך של תופעות לואי חריגות תרם להיענות ואי נשירה מהטיפול, בעיקר בטיפול במינון של 10מ”ג, עובדה התומכת באפשרות השימוש בטיפול זה בדלקת פרקים. עם זאת ממליצים החוקרים על מחקר ארוך טווח שיאושש את הבטיחות והיעילות של התכשיר הניתן בשילוב עם מתוטרקסט, כפי שעולה מעדויות מעודדות אלה במחקר זה.

המחקר מומן ע”י BMS אשר הייתה מעורבת בתכנון המחקר ובאיסוף וניתוח המידע.

N Engl J Med. 2003;349:1907-1915

לדיווח במדסקייפ