במחקר שפורסם ב- The Spine Journal, חוקרים יפנים בדקו את היעילות של הרחבת התעלה הספינלית תוך שימוש בלמינופלסטיה משחזרת (restorative laminoplasty) , כטיפול בהצרות התעלה הלומברית (lumbar canal stenosis).

לצורך המחקר נבדקו רטרוספקטיבית 33 חולים שעברו את הפרוצדורה של הרחבת התעלה הספינלית תוך שימוש בלמינופלסטיה משחזרת. בחולים נמצא Meyerding Grade I degenerative spondylolisthesis, degenerative scoliosis או שניהם. מעקב לאחר הניתוח נמשך שנתיים לפחות.

הטכניקה הניתוחית כללה למינופלסטיה, וחיבור מחדש של האלמנטים האחוריים בעזרת קיבוע נספג(poli-L-lactic acid pins) . פרמטרים, שנבדקו לפני הניתוח, לאחר שנה ובסוף המעקב, כללו: לומבגו, סכיאטיקה, רדימות הרגל, חוזק שרירים והליכה.

לאחר הניתוח נצפה שיפור ממוצע של 70% בלומבגו, 88% בסכיאטיקה, 51% ברדימות הרגל, 70% בחוזק שרירים ו- 99% ב- intermittent claudication. לא נמצאה קורלציה בין מין, גיל  או מספר ה- vertebral arches ששוחזרו, לבין מידת השיפור. נמצא כי ככל שמשך המחלה היה ארוך יותר, מידת השיפור הייתה קטנה יותר.

יתכן כי שחזור האלמנטים האחוריים של עמוד השדרה, הוא שתרם לשיפור המשמעותי בתלונות החולים. החוקרים קובעים כי תוצאות מירביות מושגות כאשר הניתוח נערך תוך שנתיים מתחילת המחלה.

The Spine Journal. Volume 3,Issue 6 ,November-December 2003 ,471-478.

לתקציר המאמר