סוזן לימון, עורכת מדור פיזיוטרפיה
Yocheved Laufer
Physical Therapy February 2003; 83 (2): 113-122.
קיימת ירידה ביכולת שווי המשקל בעמידה בקרב אנשים הסובלים מהמיפרזיס אשר מתבטאת בעליה של postural sway וסטייה של המיקום הממוצע של ה center of pressure לכוון הגפה הבריאה. נמצא שעזרי הליכה משפרים את היציבות של חולים בעלי ליקויים נוירולוגים שונים. למרות השימוש הנרחב בעזרי הליכה בקרב חולים אלו, ולמרות הוויכוח בעד ונגד השימוש במקל הליכה אין די מחקר העוסק בהשפעתם של עזרים שונים על השליטה ביציבה, דגמים של נשיאת משקל ומחזור ההליכה של חולים הסובלים מהמיפלגיה.
מטרות המחקר
1. להשוות את ה postural sway וגדמי נשיאת המשקל של חולים הסובלים מהמיפרזיס וקבוצת ביקורת בריאה בשלוש תנוחות עמידה שונות: תנוחה סימטרית (aligned position), תנוחה לא סימטרית כשהרגל הפגועה קדימה (affected FW position), תנוחה לא סימטרית כשהרגל הבריאה קדימה (unaffected FW position).
2. להשוות בין ההשפעות של מקל הליכה סטנדרטי ומקל ארבע נקודות על postural sway ודגמי נשיאת המשקל בכל אחת משלשת תנוחות העמידה.
3. להשוות את ה postural sway ודגמי נשיאת המשקל בין תנוחות העמידה השונות.
אוכלוסיית המחקר
12 נשים ו 18 גברים בעלי אבחנה של המיפרזיס לאחר שבץ מוחי. ל 12 נבדקים המיפרזיס שמאל ול 18 נבדקים המיפרזיס ימין.
קבוצת בקורת של 10 גברים ו- 10 נשים בני גיל דומה לנבדקים בקבוצה השנייה, עצמאים ומתגוררים בקהילה.
מהלך
החוקרים מדדו postural sway, center of pressure ואחוז ממוצע של משקל הגוף הנישא על כל אחת מהגפיים התחתונות באמצעות force plates. המדידות התבצעו בשלושת התנוחות:
· תנוחה סימטרית
· תנוחה לא סימטרית רגל פגועה קדימה
· תנוחה לא סימטרית רגל בריאה קדימה
בכל תנוחה המשתנים נמדדו:
· ללא תמיכה חיצונית (ללא מכשיר עזר)
· עם מקל סטנדרטי
· עם מקל ארבע נקודות
כל הנבדקים עמדו ללא נעליים בכל המדידות על מנת למנוע הטיה בגלל השונות בנעלים של הנבדקים.
גובה המקלות הותאם כך שלכל נבדק יהיה זווית של 15-30 מעלות כיפוף במרפק בעת התמיכה. כל הנבדקים החזיקו את המקל ביד ה”לא פגועה”.
תוצאות
קיימת השפעה של הקבוצה, תמיכה ותנוחה על ה postural sway.
postural sway של קבוצת החולים הייתה גבוהה מזו של קבוצת הביקורת בעת העמידה באותה תנוחה ותמיכת אותו עזר הליכה.
מקל ארבע הנקודות הקטין את ה postural sway בכל שלושת התנוחות בהשוואה לעמידה ללא מקל בשתי הקבוצות.
ללא מקל, התנוחה הסימטרית הייתה היציבה ביותר בקרב שתי הקבוצות.
בקרב הנבדקים מקבוצת החולים, הייתה פחות נשיאת משקל על הרגל הפגועה בכל התנוחות ובכל האפשרויות של תמיכה במקל או ללא תמיכה.
השימוש באביזר עזר לא שינה את דגם נשיאת המשקל באף אחת מהקבוצות. רק השימוש במקל ארבע נקודות בעת עמידה לא סימטרית רגל פגועה קדימה הקטין את נשיאת המשקל על הגפה הבריאה.
בקבוצת החולים לא נמצא הבדל בין המקלות באחוז משקל הגוף שנישא בעת עמידה סימטרית. בשתי תנוחות העמידה הלא סימטרית החולים נשאו אחוז גבוה יותר ממשקל גופם על מקל ארבע נקודות מאשר על מקל סטנדרטי. האחוז ממשקל הגוף שנישא על מקל ארבעת הנקודות היה הגבוה ביותר בעת עמידה לא סימטרית כשהרגל הפגועה קדימה.
בקבוצת הביקורת לא נמצא הבדל באחוז ממשקל הגוף שנישא על כל אחד מהמקלות באף תנוחה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה. https://vimeo.com/820235359
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!