סוזן לימון, פיזיותרפיסטית
Shelley Goodgold, ScD, PT
Moira Corcoran, DPT, MSPT
Diana Gamache, MSPT
Jennifer Gillis, MSPT
Jennifer Guerin, MSPT
Jennifer Quinn Coyle, MSPT
Pediatric Physical Therapy 2002; 14(3): 122-131
שיעור כאבי גב בקרב ילדים מתקרב לזה של מבוגרים וישנה סברה שילקוטי גב תורמים לבעיות הגב ולבעיות אחרות במערכת השלד-שריר אצל ילדים. הורים, מורים ואנשי מקצועות הבריאות מתריעים על כך שילדים נושאים על גבם משקל העולה על ההמלצה של 15%-10% ממשקל גופם. רוב המחקר בתחום נשיאת ילקוטים נעשה בקרב מבוגרים ולא ניתן להכליל את כל הממצאים על ילדים.
מטרת המחקר
לתאר את השימוש בילקוטים בקרב ילדים.
שאלות המחקר:
1. מהו הילקוט הנפוץ בשימוש בקרב ילדים?
2. מהו המשקל הממוצע הנישא בילקוט?
3. מהו שיעור כאבי גב?
4. האם קיים קשר בין ההיסטוריה של כאבי גב למשקל הנישא בילקוט?
5. האם ילדים אשר נושאים מעל 15% ממשקל גופם בילקוט מסוגלים להעריך שהעומס כבד?
אוכלוסיית המחקר
345 ילדים ( 176 בנות, 169 בנים) בני 14-11 שנים אשר לומדים בכיתות ה’-ח’ . הילדים גויסו דרך תכנית חינוך לבריאות באינטרנט.
קריטריונים להכללה באוכלוסיית המחקר:
· הסכמת הורים
· יכולת ניידות עצמאית
· יכולת לשאת ילקוט על הגב בעת העמידה על מאזניים
כלי מדידה
שאלון שפותח לצורך מחקר זה וכלל שאלות לאיסוף מידע בתחומים הבאים:
נתונים דמוגרפים של הנבדק, רמה הפעילות הגופנית בשעות פנאי, השימוש בילקוט כולל סוג הילקוט ושיטת הנשיאה, תפיסת התלמיד את משקל הילקוט ונוחות בעת הנשיאה, היסטוריה של כאב גב.
הגדרה אופרציונלית של כאב היא: כאב אשר הביא להיעדרות מבית הספר, הימנעות מפעילות גופנית בשעות הפנאי, ביקור אצל רופא.
לאחר מילוי השאלון הילדים שקלו את עצמם עם הילקוט ובלי הילקוט. המשקלים נרשמו על השאלון.
תוצאות
לא נמצא הבדל בין שכבות הגיל השונות ברמת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי.
94.2% מהילדים דיווחו שהם משתמשים בילקוט בעל שתי רצועות ללא מסגרת קשיחה לילקוט. 80% מהילדים נושאים את הילקוט בעזרת שתי הרצועות ורק 3.8% משתמשים בחגורת מותן.
97.7% מהילדים אינם נושאים את הילקוט על גבם בתוך ביה”ס ו 62.3% מאחסנים את הספרים בתוך תא אחסון. למרות שיש אפשרות לאחסן ספרים בתא אחסון 35.7% מהילדים אינם משתמשים באפשרות זו.
37.1% מהילדים הרגישו שהילקוט “כבד” ויותר ממחצית הילדים דווחו שנשיאת הילקוט לא נוחה רוב הזמן. נמצאו הבדלים בין הבנים לבנות בהרגשת החוסר נוחות. לבנות הנשיאה נתפסה כפחות נוחה.
שליש מהנבדקים דווחו על היסטוריה של כאבי גב כאשר בכיתות ה’ ו ח’ אחוז גבוה יותר של הילדים דווחו על כאב.
בכיתות הנמוכות נמצא שהעומס על הילדים הוא גדול יותר. 67% מהילדים בכיתות ה’ ו 68% מהילדים בכיתות ו’ נשאו על גבם משקל שהוא מעל 15% ממשקל גופם. בכיתות ז’ 36% נשאו משקל כזה ובכיתות ח’ 46% .
לא נמצא קשר בין עומס גבוה של משקל הילקוט לדווח על כאבי גב בעבר.
סיכום והמלצות
תוצאות המחקר תומכות בחששות של הורים ואנשי מקצוע שילדים נושאים על גבם משקל כבד. נמצא שיותר ממחצית הילדים במדגם נושאים משקל שהוא מעל 15% ממשקל גופם וילדים צעירים יותר אף נושאים משקל שהוא גדול מזה. לא נמצא קשר בין השימוש בילקוטי גב וכאבי גב מכוון ששיעור כאבי הגב לא היה גבוה יותר בקרב ילדים אשר נושאים משקל גבוה יותר ביחס למשקל גופם.
שליש מהילדים חוו כאבי גב אשר הפריעו למהלך התקין של סדר היום. בהתחשב בעובדה שבעיות גב בקרב מבוגרים מלווים בסבל, הוצאות כספיות ואובדן ימי עבודה ומנבאים בעיות גב נוספות בעתיד חשוב שפזיותרפיסטים יהיו מעורבים בתכניות קידום בריאות ביחד עם תלמידים, הורים, אחיות בתי ספר וצוותי חינוך כדי להביא למודעות שימוש נכון בילקוטים תוך הפחתת המשקל שנושאים בתוכם.
הערת העורכת: בימים אלו בבריאות הציבור במחוז המרכז במשרד הבריאות אנו גומרים לעבד תוצאות של סקר שערכנו במדגם בתי ספר במחוז המרכז בו אמדנו את קיום גורמי סיכון לכאבי גב בתוך בתי ספר יסודיים. התוצאות שלנו בנושא משקל הילקוטים דומות בכיתות ה’ וכיתות ו’. בקרב הילדים הצעירים יותר המצב גרוע עוד יותר!
מזה שנתיים אני מנסה להפעיל תוכנית קידום בריאות בבתי ספר באזור פתח תקווה ביחד עם אחיות בתי ספר מלשכת הבריאות פתח תקוה, שמנסה בין היתר להביא להפחתת המשקל שהילדים נושאים על גבם. ההצלחה מאד מוגבלת. כולם מסכימים שהילקוטים כבדים אבל קשה מאד להביא את מערכת החינוך ואפילו ההורים לנקות צעדים משמעותיים להפחית את המשקל. לכולם “תירוצים” טובים למה לא לפעול. מערכת החינוך נוקשה ואיננה מוכנה לקחת את הנושא בחשבון בעת הרכבת המערכת. אני לא רואה סיבה לרכז את כל המקצועות ה”כבדים” ביום אחד. בכיתות הנמוכות המחנכת מלמדת את רוב המקצועות כך שאפשר להזיז שיעורים כדי לפזר את העומס. אין סיבה מוצדקת שמורה יבקש שלשה או ארבעה ספרים שונים לאותו שיעור כאשר הילדים נדרשים לסחוב את כל זה מהבית ובחזרה. מדוע ילדים צריכים להביא קלסר גדול וכבד לכל מקצוע. מדוע לא ניתן להשתמש בקלסר אחד עם חוצצים ובכל יום להביא את הדפים הנדרשים בתוך תיקיית ניילון ששוקלת פחות.
גם ההורים לא משתפים פעולה במידה הרצויה. בבתי ספר שיש איזה סידור להשאיר ספרים ההורים לא נותנים מפחד גניבות. בעת קניית ציוד בית הספר הורים אינם מפעילים שיקול דעת בעת הקנייה ונותנים לילדים לבחור קלמרים כבדים, מחברות מיותרות, כמויות גדולות מידי של עפרונות, טושים ומספריים.
על מנת לתקוף את הבעיה כמו שצריך כל המערכות צריכות לשתף פעולה: הורים, מורים, אחיות בתי ספר וגם הוצאות לאור של ספרי הלימוד וספקי הילקוטים וציוד משרדי. ספרי הלימוד יפים מאד אבל הם גדולים וכבדים בהרבה מהנדרש שלא לדבר על חוברות העבודה. אין הצדקה לשימוש בנייר כרומו כאשר ניתן להסתפק בנייר פשוט יותר אשר מקטינה את משקל הספר ב 30% לפחות. מדוע כל הלימוד צריך להיעשות דרך חוברות עבודה ולא בכתיבה במחברות פשוטות ששוקלות רבע ממשקל החוברת.
שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הקשורים לחינוך הילדים יכול להביא לשינוי הנדרש. חשוב מאד שפיזיותרפיסטים ביחד עם אחיות בתי ספר יהיו מעורבים בתכניות קידום בריאות בתוך בתי הספר על מנת להביא לשינוי.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!