Scoliosis screening revisited: Findings from the District of Columbia.
Marti James Velezis MPH, Peter F. Sturm MD & James Cobey MD.
Journal of Pediatric Orthopedics, 22(6): 788-791.
עקמת אידיופתית של גיל ההתבגרות היא עיוות של עמוד השדרה לכיוון צדדי המופיע מסיבה לא ברורה בגיל זה. שכיחות העקמת האידיופתית היא כ-3%, אך רק כ-10% מהילדים המאובחנים נזקקים לטיפול כל שהוא והשאר נזקקים למעקב בלבד. בארצות הברית קיימת תכנית לאבחון מוקדם של עקמת על ידי בדיקה של אחיות בתי הספר, ותכנית דומה מופעלת בארץ באמצעות במסגרת שירותי הבריאות בבתי הספר.
אבחון מוקדם הוכח כיעיל רק אם מתקיימים התנאים הבאים:
1. בעיית הבריאות היא משמעותית מבחינת תמותה, תחלואה או עלות
2. קיימת אפשרות לאבחן ולטפל בבעיה בקהילה
3. יש טיפול יעיל המשנה את מהלך המחלה כאשר היא מאובחנת במועד
עקמת עונה על כל הקריטריונים הללו. שיטת האבחון היא בבדיקה פיסיקלית פשוטה (מבחן הכיפוף ע”ש Adams) ובחלק מהמקרים שימוש במד זווית מיוחד לבדיקה (Scoliometer). בדיקה זו מתבססת על ידע וניסיון הצוות הבודק.
במחקרים שנערכו בארה”ב במהלך המחצית השניה של המאה הקודמת, בה הוחל בביצוע האבחון המוקדם הוכיחו כי היתה עליה פי 3 במספר הילדים המאובחנים, ובמקביל ירידה במספר הילדים שנזקקו לניתוחים. ממצאים אילו מעידים על יעילות האבחון המוקדם שאפשר לטפל ביותר ילדים בשיטות שמרניות כגון מחוכים, ולהוריד את מספר הילדים שאובחנו בשלב מאוחר ונזקקו לניתוחים. עם זאת, בשום מחקר לא נמצא יחס עלות-יעילות חיובי לאבחון מוקדם של עקמת.
שיטה
נבדקו דיווחי תוכנית הבריאות בבתי הספר במחוז וושינגטון הבירה על בדיקות האבחון החל משנת הלימודים 1990-1989ועד לשנת הלימודים 6-1995. החוקרים מצאו מידע על בדיקות האבחון הראשוניות במהלך כל השנים ומידע על בדיקות מעקב במשך חלק מהתקופה.
שיטת הבדיקה התבססה על בדיקת כל הילדים בתחילת שנת הלימודים, וילדים שאובחנו עם חשד לעקמת הופנו לרופא המשפחה. בדיקה חוזרת נערכה שלושה חודשים מאוחר יותר לילדים שנעדרו מהבדיקה הראשונה או אותרו כזקוקים לבדיקה חוזרת. הדיווח היה על כלל אוכלוסיית תלמידי בית הספר ללא התייחסות פרטנית לילדים שאובחנו. בדיווח נמסר מספר הילדים שנבדקו, מספר הילדים שהופנו לרופא, מספר הילדים שהיו כבר בטיפול, מספר הילדים שנבדקו בבדיקה החוזרת, מספר הילדים שאותרו בבדיקה החוזרת, ומצב המעקב אחר ילדים שהופנו בבדיקה הראשונה. האחיות התבקשו לעקוב פרטנית אחר ילדים שהופנו אך לא עמדו במטלה זו עקב מחסור בזמן ובאמצעים.
תוצאות
נבדקו 52300 תלמידים, מתוכם הופנו לטיפול 1218 (2%). רק אצל 577 (47% מהמופנים) תועדה פניה לטיפול ואילו אצל 23% מהתלמידים לא הצליחו האחיות לברר אם פנה הילד לטיפול ומה היתה תוצאתה, וב-30% היה ברור כי לא פנה הילד לטיפול (סה”כ 53%). מבין הפונים לטיפול, אובחנה בעיה אצל 314 (54%) בהתבסס על התחלת טיפול או הזמנה של הילד למעקב אצל הרופא המטפל. רק 223 תלמידים (18%) החזירו לאחיות בית הספר מידע על מידת העקמת שאובחנה, ב-86% אובחנה עקמת של פחות מ-20 מעלות, ב-12.5% עקמת בין 20 ל-40 מעלות וב-1.3% עקמת מעל 40 מעלות. מבין הילדים שהופנו 69.5% היו במעקב, ו-5.3% החלו לקבל טיפול.
דיון
במחקר זה נמצא אחוז נמוך יחסית של הפניות לרופא עקב חשש לעקמת, המוסבר על ידי האחוז הגבוה של אוכלוסייה שחורה במחוז וושינגטון. האבחון המוקדם הראשוני פועל היטב, אולם המערכת קורסת בביצוע המעקב אחר ההפניות. אצל ילדים משכבות חלשות, אשר אינם זוכים למעקב רפואי בנסיבות אחרות, זו יכולה להיות ההזדמנות היחידה לקבלת טיפול נכון.
למרות התוצאות המאכזבות במחקר זה אני תומך בביצוע בדיקות אבחון מוקדם לעקמת בבתי הספר בארץ, ואף ממליץ להקדימן לכתה ו’ כאשר מדובר בבנות, עקב הגדילה המוקדמת אצלן. החשיבות לבדיקה בבתי הספר בארץ גבוהה אף יותר, עקב העדר ההרגל של בדיקה גופנית שנתית אצל רופא הילדים, המקובלת בארה”ב. במקומות בהן לא מבוצעת הבדיקה מומלץ כי רופאי ילדים, רופאי משפחה ואורתופדים יכללו בדיקה לעקמת בעת בדיקת כל ילד בגילאי 11-14 הפונה אליהם מסיבה כל שהיא.
דר’ אורי גבעון, עורך מדור אורטופדיה
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!