Eadric Bressel    Peter J McNair

Physical Therapy September 2002;82(9):880-887

אצל חולים לאחר אירוע מוחי מוצאים לעיתים ספסטיסיטי המוגדר כפגיעה מוטורית המאופיינת על ידי עלייה ברפלקס מתיחה טוני ורפלקסים גידיים מוגברים שהם תוצאה של רפלקסים גידיים הניתנים לגרוי ביתר קלות. יש חוקרים הטוענים שספסטיסיטי אינו רק תוצאה של עליה בתגובה של הסיב המוטורי להארכה, אלה היא גם תוצאה של שינוי במאפיינים מכנים פסיביים של השריר (כיצד השריר מגיב לתוספת מעמס). הביטוי למאפיינים אלו הוא ה”נוקשות” או התנגדות מכאנית לתנועה במפרק. מכוון שלדעת חוקרים המאפיינים המכניים הפסיביים של השריר הם האחראים לדגם ההליכה הלקוי אצל חולים לאחר אירוע מוחי.

מטרת המחקר

להשוות את ההשפעות לטווח קצר של מתיחה סטטית ומתיחה cyclic (מחזורית) ממושכים של השוק על נוקשות פסיבית במפרק הקרסול, הרפיית ההתנגדות למתיחה ולהליכה אצל חולים לאחר אירוע מוחי אשר סובלים מעלייה בהתנגדות לתנועה פסיבית במפרק, ירידה בטווח תנועה ורפלקס מתיחה מוגבר.

אוכלוסיית המחקר

10 מבוגרים אשר מתגוררים בתוך הקהילה (9 גברים ואישה אחת) אשר אובחנו כסובלים מספסטיסיטי על רקע אירוע מוחי וסקולרי.

קריטריונים לקבלה:

לא נוטלים תרופות נוגדי ספסטיסיטי.

ללא קונטרקטורות.

בעלי יכולת קוגניטיבית מספקת לבצע את מטלות המחקר.

מסוגלים ללכת עם מכשיר עזר או ללא מכשיר עזר.

האירוע המוחי התרחש לפחות 3 חודשים לפני תחילת המחקר.

לא השתתפו בתכנית מתיחות.

טווח התנועה במפרק הקרסול מלא דיו על מנת לבצע את מטלות המחקר.

מהלך

הנבדקים השתתפו בשני טיפולים של שעה בהפרש של שבוע אחד. בטיפול הראשון הנבדק עבר מתיחה סטטית או מחזורית למשך 30 דקות. בטיפול השני הנבדק עבר את סוג המתיחה שהוא לא עבר בטיפול הראשון. לאחר כל מתיחה הנבדקים שכבו על הגב ורגלם חוברה ל- Kin-Com ולמכשיר EMG על מנת למדוד התנגדות במפרק הקרסול לתנועת dorsi flexion.

מדידות

· פרק הזמן שעבר מאז האירוע

· Mini-Mental State Examination לקביעת מצב קוגניטיבי

· Modified Ashworth Spasticity Scale למדידת מידת הספסטיסיטי

· Ankle clonus response, ankle jerk response, plantar response

· מדידה מקדימה של טווח תנועה פסיבי במפרק הקרסול מעשר מעלות plantar flexion עד לטווח dorsi flexion בו ההתנגדות משמעותית או בנקודה בה הנבדק מדווח על כאב. (הזווית הגדולה ביותר של dorsi flexion מתוך 3 מדידות)

· Kin-Com dynamometer למדידת זווית הקרסול והתנגדות לתנועה הפסיבית.

· EMG למדידת ההתנגדות שאיננה מושפעת מכווצים רצוניים או בלתי רצוניים של השרירים.

· ניתוח הליכה של הליכה במהירות נוחה למרחק של 10 מטרים.

תוצאות

נמצא שהמתיחות השפיעו על מידת הנוקשות במפרק הקרסול אבל לא נמצא הבדל בין סוגי המתיחות.

ערכי נוקשות הופחתו ב 35% לאחר מתיחה סטטית וב 30% לאחר מתיחה מחזורית (0.001>P)

נמצא הבדל בין סוגי המתיחה במידת ההשפעה על שחרור ההתנגדות לתנועה. בעת מתיחה סטטית שחרור ההתנגדות היה גדול ב 53% מאשר בעת מתיחה מחזורית (0.01>P ).

לא נמצא הבדל בין סוגי המתיחה בזמן הליכה ממוצע לאחר כל סוג מתיחה.

סיכום

נמצא שהנוקשות במפרק הקרסול פחתה גם לאחר מתיחה סטטית ממושכת וגם לאחר מתיחה מחזורית ממושכת. לא נמצא הבדל בין סוגי המתיחות במידת האפקטיביות. נמצא שמתיחה סטטית ממושכת הביאה לשחרור גדול יותר מההתנגדות לתנועה במפרק אבל מהירות ההליכה לא הושפעה משתי צורות המתיחה אשר הופעלו בעבודה זו.