עיניים

קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ’ מרדכי רוזנר

עין , AMD

קרוס לינקינג של קולגן הקרנית (CXL) Corneal collagen cross-linking הוא פעולה שמטרתה למנוע התקדמות של אקטזיה (ectasia) של הקרנית וקרטוקונוס. בשיטה הנפוצה, שידועה בשם ‘epi-off’, מוסר אפיתל הקרנית, מטופטף ריבופלבין, והקרנית לאחר מכן מוקרנת באור UV-A. הדבר גורם להקשחת הקרנית באמצעות יצירת קשרים קוולנטיים בין סיבי הקולגן בסטרומה במטרה למנוע התקדמות דפורמציה של הקרנית שגורמת לאסטיגמטיזם לא רגולרי. בשיטה אחרת שידועה בשם ‘epi-on’ מטפטפים ריבופלבין על האפיתל השלם. גם ההקרנה יכולה להתבצע בשיטות שונות. הפרוטוקול המקורי כולל הקרנה 3mW/cm  במשך 30 דקות כשהמינון הוא 5.4J/cm. קיימים פרוטוקולים מואצים יותר שמקרינים באותה מנת הקרנה. פרוטוקול Epi-off מואץ מצליח לעצור התקדמות קרטוקונוס ביותר מ- 90% מהעיניים ופרופיל הבטיחות שלו מצוין. מקובל ש- CXL  הוא טיפול קו ראשון בקרטוקונוס מתקדם. מאידך, אין הסכמה בנוגע לטיפול המיטבי באותן עיניים שמצבן ממשיך להחמיר לאחר CXL שהיה מוצלח בהתחלה. גורמי הסיכון לכישלון CXL כוללים maximal keratometry (Kmax) גבוה לפני הפעולה, ילדים, ואטופיה. במקרים כאלה נשקלת השתלת קרנית, במיוחד כאשר חדות הראייה המתוקנת המיטבית איננה מספקת. מחקרים על CXL חוזר הראו תועלת מוגבלת. במחקר על 30 עיניים אנושיות ex vivo, לא נמצא הבדל משמעותי בקשיחות הקרנית בין העיניים שעברו CXL אחד, שניים או שלושה. אולם, ייתכן והתוצאה נובעת משינויים ביו-מכניים שמתרחשים בעיניים לאחר המוות. גם מחקר ב – 12 קרניות של חולדות in vivo לא הראה שינוי בקשיחות הקרניות לאחר CXL חוזר, אולם במחקר זה בוצע ה – CXL החוזר שלושה ימים לאחר הטיפול הראשון, פרק זמן שעלול היה להיות קצר מדי ולמנוע את השלמת השפעת הטיפול. לעומת תוצאות אלה פורסמו גם סדרות קטנות, שהגדולה ביניהן של 12 עיניים עם קרטוקונוס, שהראו סטביליזציה או הפחתה ב- 83% של ה- Kmax לאחר הטיפול החוזר שבוצע 7 עד 42 חודשים לאחר הטיפול הראשון. משך המעקב היה 6 עד 58 חודשים ולא היו תופעות לוואי לא רצויות. כחלק ממחקר אחר, ב- 5 עיניים בוצע טיפול CXL חוזר לקרטוקונוס, 10 עד 33 חודשים אחרי הטיפול הראשון, ובבדיקה 4 שנים לאחר מכן נמצא שב – 4 עיניים הופחת ה – Kmax (המקרה החמישי אבד למעקב). גם בסדרה של 7 עיניים, אשר בארבע מהם הושתלו קטעי טבעות בקרניות, כולם נשארו יציבים שנה לאחר CXL חוזר וללא סיבוכים. בסדרה זו לשש עיניים היה קרטוקונוס ובעין אחת אקטזיה לאחר ניתוח לסיק. יש רק תיאור מקרה אחד של טיפול חוזר ב- CXL שייצב קרנית עם אקטזיה לאחר לסיק, בביקורת שנה לאחר הטיפול.

במרכז הרפואי השלישוני של החוקרים מחברי העבודה הנוכחית, CXL חוזר הוא הטיפול השגרתי באקטזיה של הקרנית שמתקדמת למרות CXL ראשוני בחולים עם עובי קרנית גדול מ – 400 מיקרון. הם מציגים את המחקר הגדול ביותר עד עתה של עיניים שעברו CXL חוזר לטיפול בקרטוקונוס במשך יותר מ – 10 שנים, ובדק את השינויים בחדות הראייה ובקרטומטריה בהשוואה לאוכלוסייה שטופלה ב – CXL ראשוני בלבד, שהנתונים שלהם פורסמו על ידי אותם חוקרים בעבר. המטרות היו להגדיר את המאפיינים הקשורים לכישלון CXL ראשוני, לבדוק אם CXL חוזר הוא יעיל ובטוח, ולהשוות את היעילות והבטיחות בין CXL ראשוני וחוזר.

החוקרים היו מבריטניה. במחקר נכללו 21 עיניים שעברו CXL חוזר בבית החולים האוניברסיטאי ב- Leeds בין ינואר 2012 עד אוגוסט 2022, שאותרו באמצאות הגיליונות האלקטרוניים של החולים, והושוו ל- 151 מקרים שעברו רק CXL ראשוני באותו בית חולים. משך הזמן הממוצע בין הטיפול הראשון והשני היה 47.1 חודשים, והמעקב היה 29.9 חודשים בממוצע. ב – 20 עיניים שהן 95% התייצבה הקרנית לאחר XCL חוזר. החולים בהם ה – CXL הראשוני נכשל היו באופן משמעותי צעירים יותר (בגיל ממוצע 21.3 שנים לעומת 26.7 שנים). CXL חוזר וראשוני גרמו להשטחה דומה של Kmax (1.2- ו – 0.7- דיופטר, בהתאמה). בקבוצת ה- CXL החוזר היה שיפור קטן ולא משמעותי מבחינה סטטיסטית בחדות הראייה המתוקנת המיטבית. לטיפול חוזר ב – CXL לא היו כל סיבוכים.

המסקנות היו שגיל צעיר עשוי להיות גורם סיכון לכישלון CXL ראשון. CXL חוזר הוא טיפול יעיל ובטוח בקרטוקונוס שמתקדם למרות כישלון טיפול ראשוני ב- CXL.

Maskill D, Okonkwo A, Onsiong C, Hristova S, Dodd A, Anand S2
Repeat corneal collagen cross-linking after failure of primary cross-linking in keratoconus
Br J Ophthalmol 2024;108:662–666

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    טיפול ב- Licaminlimab כנגד מחלת עין יבשה הוביל לשיפור בסימנים רבים של המחלה, עם תועלת בולטת יותר בחולים עם סמן גנטי TNFR1, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2b לפי הודעה לעיתונות מטעם חברת Oculis. מחברת התרופות נמסר כי הם מתרגשים מאוד מהתוצאות לפיהן Licaminlimab, תכשיר בעל מנגנון פעולה כפול עם פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-אפופטוזיס, פועל כנגד […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לכישלון ניתוח צניחת עפעף (Ophthalmic Plastic and Reconstructive Surgery)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לכישלון ניתוח צניחת עפעף (Ophthalmic Plastic and Reconstructive Surgery)

    בחולים עם אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה (Obstructive Sleep Apnea) שיעור מוגבר של כישלון ניתוח תיקון צניחת עפעף והתערבות ניתוחית חוזרת, בהשוואה לחולים ללא הפרעת הנשימה בשינה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmic Plastic and Reconstructive Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה עשוי להשפיע על רקמות העפעפיים ולהוביל […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת טווח של Teprotumumab להקלה על מחלת תריס עינית (Thyroid)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת טווח של Teprotumumab להקלה על מחלת תריס עינית (Thyroid)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Thyroid עולה כי כשנתיים לאחר העירוי האחרון של Teprotumumab (טפזה), 82% מהחולים עם מחלת תריס עינית לא נדרשו לטיפול נוסף כנגד התסמינים שלהם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת תריס עינית הינה מחלה אוטואימונית לכל החיים העלולה להחמיר או להתלקח, ללא תלות באופן הטיפול. מטרתם כעת הייתה לבחון אם ייתכן […]

  • גלאוקומה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Ophthalmology)

    גלאוקומה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Ophthalmology)

    בחולים עם אבחנה של גלאוקומה תתכן תועלת לניטור מוגבר אחר תסמיני דמנציה, בפרט באלו שאובחנו עם המחלה העינית בגיל 80 או מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology. החוקרים כותבים כי זהו המחקר הגדול ביותר להערכת הסיכון לדמנציה בחולי גלאוקומה. גודל המדגם הגדול מספק עוצמה סטטיסטית גבוהה להערכת תתי-סוגים של גלאוקומה וסוגי […]

  • טיפול סיסטמי בתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים אינו מעלה את הסיכון לדלקת ענביה או היפרדות רשתית (JAMA Ophthalmol)

    טיפול סיסטמי בתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים אינו מעלה את הסיכון לדלקת ענביה או היפרדות רשתית (JAMA Ophthalmol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי טיפול סיסטמי בתרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים אינו מעלה את הסיכון לדלקת ענביה או היפרדות רשתית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות חולים משני מאגרי נתונים, הראשון כלל למעלה מ-3 מיליון מבוגרים והשני כלל 434,754 מבוגרים, לזיהוי חולים אשר קיבלו תרופות ממשפחת פלאורוקווינולונים או צפלוספורינים בין 1997 ו-2019. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טיפול מקומי במשחת Tirbanibulin עם הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (Actinic Keratosis) של הפנים או הקרקפת מ-25 סמ”ר ל-100 סמ”ר. המומחים מסבירים כי Tirbanibulin הינו מעכב מיקרו-צינוריות, המאושר משנת 2020 לטיפול מקומי בקרנת עור אקטינית של הפנים והקרקפת. על-פי ההודעה לעיתונות, הרחבת […]

  • מלטונין עשוי להפחית את הסיכון לניוון מקולארי גילי (JAMA Ophthalmol)

    מלטונין עשוי להפחית את הסיכון לניוון מקולארי גילי (JAMA Ophthalmol)

    תוספי מלטונין מלווים בסיכון מופחת להתפתחות ניוון מקולרי גילי (Age-related Macular Degeneration) והאטת התקדמות המחלה העינית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים בבעלי חיים ובני אדם הראו כי מלטונין הינו תכשיר נוגד-חמצון ונוגד-דלקת יעיל עם פעילות כנגד יצירת כלי דם חדשים. החוקרים התבססו על נתונים […]

  • נוקשות עורקים עשויה לנבא סיכון לגלאוקומה (Am J Ophthalmol)

    נוקשות עורקים עשויה לנבא סיכון לגלאוקומה (Am J Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology עולה כי נוקשות עורקים מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין נוקשות עורקים ובין גלאוקומה, לצורך כך הם כללו 4,713 משתתפים (גיל ממוצע של 66 שנים, 58% גברים) ללא מחלה עינית בתחילת המחקר בין אפריל 2021 ועד נובמבר 2012. הערכת […]

  • צילום פלורסצין חיוני לזיהוי וסקוליטיס של הרשתית (מתוך כנס ה-Retina World Congress)

    צילום פלורסצין חיוני לזיהוי וסקוליטיס של הרשתית (מתוך כנס ה-Retina World Congress)

    מקרים נדירים של וסקוליטיס של הרשתית תוארו עם טיפול הניתנים בזריקה לתוך הזגוגית וצילום פלורסצין (או Fluorescein Angiography) מהווה כלי חשוב לזיהוי ואבחנת מחלה זו, כך על-פי הרצאה שניתנה במסגרת כנס ה-Retina World Congress. במהלך הרצאתו הסביר פרופ’ תומס אלביני כי ישנם מספר גורמים העלולים להקשות על אבחנה של וסקוליטיס של הרשתית לאחר זריקה, כולל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה