גורם הסיכון היחיד של גלאוקומה שניתן לשינוי הינו הלחץ התוך-עיני. תקן הזהב למדידת לחץ תוך-עיני הינו באמצעות בדיקות נקודתיות ולא תכופות על ידי טונומטר ההשטחה (applanation tonometer) של גולדמן. שיטת בדיקה זו מועדת לטעויות במדידה, ולכן לא מתאימה לבדיקה מדויקת של תנודות קלות של הלחץ התוך-עיני. מדידה באמצעות מכשירי טונומטר אפלנציה  במיוחד לא מתאימה למחקר של שינויים קצרי מועד בטווחי זמן של פחות משניה, שבודקים את השפעת הדופק בעין, המצמוץ, עצימת עיניים בחוזקה, תנועות עיניים ושפשוף של העיניים. בנוסף לכך לא ניתן באמצעות שיטות מדידה כאלה לבדוק את הלחץ התוך-עיני בעיניים עצומות. זו הסיבה לכך שאין מחקרים רבים בעבר שהתעסקו עם התנודתיות קצרת טווח של הלחץ התוך-עיני באנשים והמשמעות שלה בהקשר לגלאוקומה. רוב המחקרים בנושא זה בוצעו בפרימטים לא אנושיים באמצעות מערכות מדידה מרחוק אלחוטיות מושתלות. נמצא שמצמוץ גרם לעליות קצרות בלחץ של מספר מ”מ כספית בקופי רזוס מקק. דווח גם לעליות לחץ מרשימות של עד 310 מ”מ כספית בגלל שפשוף העיניים בקופים אלה. אותם חוקרים מצאו גם שלתנודות קטנות וקצרות יש מופעים חוזרים כל מספר שבועות, ושערו שקיים גורם הורמונלי לכך. ניסיונות קודמים למדוד לחץ בזמן תנועות עפעפיים כללו מדידה באמצעות קנולציה של עין לפני ניתוח אנוקלאציה. במחקר זה נמצאה עלייה של כ- 6 מ”מ כספית בעת עצימת העפעפיים, ועליית לחץ מעל 70 מ”מ כספית (שהיה הערך הגבוה ביותר בסרגל המדידה) בעת כיווץ חזק של העפעפיים. לאחרונה התאפשרו מדידות מרחוק (telemetric measurements) באמצעות גלאים שהותקנו בעדשות מגע, ואלה הראו שיאים במדידות במהלך מצמוץ, אך צורת המדידה של הגלאי שבעדשות המגע לא מאפשר לדעת את מידת הלחץ במלואה. היות ותנודות קצרות בלחץ התוך עיני בזמן מצמוץ ושפשוף העיניים מתרחשים במהלך היום, עליות הלחצים שנובעים מהם עלולים להיות משמעותיים במצבים של גלאוקומה.

במחקר הנוכחי נבדקו התנודות של הלחץ התוך עיני בקבוצת חולים בגלאוקומה פתוחת זווית, במהלך מצמוץ, עצימה עיניים חלשה, עצימת עיניים בחוזקה, ובעת שפשוף העיניים, באמצעות גלאי לחץ טלמטרי חדש מושתל שאושר לשימוש באנשים (Eyemate-IO) . הגלאי מושתל בסולקוס במהלך ניתוח ירוד. החוקרים היו מגרמניה, הולנד, שוויץ, וארה”ב (קולורדו וקליפורניה). המשתתפים, עם גלאי מושתל בעיניהם, הסתכלו ישר במשך דקה אחת לצורך מדידה של הלחץ הבסיסי. לאחר מכן נמדד הלחץ בזמן 6 פעמים של מצמוץ עם מרווחים של 10 שניות ביניהם, בוצעו 5 מדידות חוזרות בעת עצימה חלשה של העיניים ובעת עצימה חזקה ובעת שפשוף העיניים עם מרווחים של 15 שניות ביניהם, המדידות שודרו דרך אנטנה חיצונית שמוקמה סביב העין שנבדקה. התוצאות היו כלהלן: עליית הלחץ הממוצעת בעקבות שפשוף העיניים הייתה של 59.1 מ”מ כספית, היא הייתה של 42.2 מ”מ כספית לאחר עצימת העין בחוזקה, 3.8 מ”מ כספית בעקבות עצימת העין שלא בחוזקה, ו- 11.6 מ”מ כספית בזמן מצמוץ לא רצוני. המסקנות היו שהתכווצויות העפעפיים בחולים עם גלאוקומה פתוחת זווית גורמות לעליות לחץ שהיו משמעותיות במיוחד בעת סגירת העיניים בחוזקה ובעת שפשוף העיניים. יש צורך במחקר נוסף כדי להעריך את השפעתם על הדרדרות הגלאוקומה.

van den Bosch JJON, Pennisi V, Mansouri K, Weinreb RN, Thieme H, Hoffmann MB, Choritz L
Effect of eyelid muscle action and rubbing on telemetrically obtained intraocular pressure in patients with glaucoma with an IOP sensor implant
Br J Ophthalmol 2023;107:1425–1431