עיניים

שעון חכם כאמצעי ניטור במחלות כרונית (Nature’s NPJ Digital Medicine)

חוקרי Johns Hopkins הראו כי שימוש בשעון חכם עשוי לסייע בניהול מחלות כרונית

חוקרי Johns Hopkins אספו מדידות דופק וספירת צעדים בעזרת שעונים חכמים במשך 405 שבועת מ-22 משתמשים הסובלים מיתר לחץ דם ריאתי, מצב בו זרימת הדם בעורקים מהלב לריאות מוגבלת. לאחר מכן, נתונים אלו הושוו לסימנים החיוניים ולתוצאות בדיקות הדם משני ביקורים במרפאה. המחקר, פורסם בכתב העת Nature’s NPJ Digital Medicine.

החוקר הראשי, פרופ’ פיטר סירסון, הנדסה, אוניברסיטת Johns Hopkins אומר כי “מדובר במחקר קטן, ולכן קשה להכליל, אך יחד עם זאת, הממצאים מצביעים על כך שניתן לחזות פרמטרים קליניים”.

אביזרים כגון השעון החכם, אשר ניתנים ללבישה יומיומית, עשויים לאפשר לרופא לנטר מרחוק חולים במחלה כרונית, ואף למנוע התקף לב או מצב מסכן חיים אחר. “אם נוכל לזהות חולים שנמצאים בסיכון גבוה לאפיזודות חריפות, נוכל לזמן אותם לביקורים תכופים יותר במרפאה”, אומר סירסון.

כמו כן, ספירת הצעדים, המבוצעת באופן שוטף על ידי השעון החכם, יכולה להוות תחליף למבחן הליכה של 6 דקות, המודד את המרחק שהמטופל מסוגל ללכת ב-6 דקות ומשמש להערכת בריאותם הכללית של חולים כרוניים (הליכה של פחות מ-320 מטר קשורה לתוצאות גרועות יותר). שימוש בשעון למטרה זו יקל על המטופל, כך שלא יידרש לנסוע למרפאה לביצוע הבדיקה.

ממצאים נוספים של המחקר הראו כי כמות צעדים יומית נמוכה מ-5000 צעדים קשורה לרמות המוגלובין נמוכות, בעוד שספירת צעדים גבוהה יותר חזתה המוגלובין גבוה יותר. בנוסף, הדופק הממוצע היה קשור לרמות האלבומין, המהוות מדד לתפקוד הכליות והכבד.

לפי סירסון, נדרש מחקר נוסף כדי לאמת את הנתונים ולפתח בינה מלאכותית כדי לנתח אותם. בשלב הבא, ברצון החוקרים לחקור את השימוש בשעון החכם כחלק מהטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית וסקלרודרמה.

לכתבה ב-Medscape

2 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה