עיניים

החיסון לקוביד 19 והעין/ פרופ’ מרדכי רוזנר

עין רשתית

התפרצות הקורונה בדצמבר 2019 התפתחה לפנדמיה שהייתה אחת מסכנות הבריאות הגלובליות הגדולות ביותר. עד סוף אוגוסט 2021 חלו בקוביד-19 כמעט 220 מיליון אנשים בכל העולם ויותר מ- 4.5 מיליונים אבדו את חייהם. בידוד הווירוס SARS-CoV-2 ופרסום הגנום שלו בינואר 2020 הציתה תגובה גלובלית חסרת תקדים לפיתוח מואץ של חיסונים והניעה שיתופי מאמצים בינלאומיים בין ארגונים פרמקולוגיים, מוסדות אקדמיות וסוכנויות ממשלתיות. התהליך המזורז הניב שני חיסוני recombinant mRNA, של פייזר ושל מודרנה, שאושרו על ידי ה- FDA בדצמבר 2020. פותחו גם חיסונים אחרים, הכוללים שני חיסונים לאדנו-וירוס מבוססי וקטור של אסטרה-זנקה ושל ינסן שאושרו ברחבי העולם. עד כתיבת המאמר ניתנו בעולם יותר מ- 5.3 ביליון מנות חיסונים לקוביד-19. מחקרים קליניים גדולים אישרו את היעילות של מספר חיסונים מאושרים, והראו פרופיל בטיחות טוב ושעור נמוך של תופעות לוואי לא רצויות חמורות. אולם המגבלות המתודולוגיות של מחקר קליני שלב 3 הכוללות את גודל קבוצת המחקר, משך המעקב והמדדים להכללה מפחיתים את בדיקת התוצאות הלא רצויות החמורות הנדירות, ויש צורך במערכות מעקב שמאפשרות ניטור מתמשך של בטיחות החיסונים.

כמה תופעות לוואי סיסטמיות לא רצויות חמורות התגלו מאז, הכוללות תרומבוזיס ורידי במוח, תרומבוציטופניה אימונית ומיוקרדיטיס חריפה. יש עבודות מדעיות מועטות על האפשרות של תופעות לוואי לא רצויות בעין בעקבות חיסון לקוביד 19. המאמר הנוכחי נועד לספק סקירה של ההוכחות הקיימות היום לתופעות לוואי לא רצויות בעיניים מחיסון לקוביד-19, ושל הבטיחות הקלינית של מתן החיסונים לחולים עם בעיות עיניים.

המחברים הם מאוניברסיטת אוקלנד במניו-זילנד. חיפוש הספרות בוצע באוגוסט 2021 באמצעות ארבעה מאגרי מידע אלקטרוניים: MEDLINE, EMBASE ,PubMed ו- Cochrane Database. נתוני מעקב מבוססי אוכלוסייה הושגו מסוכנויות ממשלתיות המשתתפות בתוכנית של ארגון הבריאות העולמי לניתור בינלאומי של תרופות.

נמצאו מספר קטן של תיאורי מקרים שמתעדים אובאיטיס, נצנוץ ודחיה חריפה של שתל קרנית במהלך שלושת השבועות הראשונים שלאחר קבלת חיסון, ומקרים בודדים של נאורופתיה אופטית, בעיות רשתית, סקלריטיס ומחלת עיניים הרפטית. הנתונים ממערכות המעקב אחר תרופות מעידים על כך שתופעות לוואי לא רצויות בעיניים לאחר חיסון לקוביד-19 הן נדירות מאד. המסקנה היא שתופעות לוואי לא רצויות של חיסון לקורונה בעיניים הן נדירות מאד, ועד היום אין הוכחות משמעותיות שיש להימנע מהיתרונות של חיסון לקורונה בחולים עם בעיות עיניים.

Wang MTM, Niederer RL, Mcghee CNJ, Danesh-Meyer HV
COVID-19 Vaccination and The Eye
Am J Ophthalmol 2022;240:79–98

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • ירידה בסיכון להתפתחות Long COVID מתחילת המגפה (N Engl J Med)

    ירידה בסיכון להתפתחות Long COVID מתחילת המגפה (N Engl J Med)

    הסיכוי להתפתחות Long COVID פחת משמעותית מתחילת המגפה, ממצאים המספקים זיק של תקווה וסימן להתקדמות במאבק כנגד הנגיף, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים כותבים כי הירידה הנ”ל נובעת מהפצת החיסונים ושינויים בנגיף עצמו. במקרים של Long COVID החולים סובלים מתסמינים לאורך חודשים או שנים לאחר הזיהום […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית Primary open-angle glaucoma (POAG) היא סוג הגלאוקומה השכיח ביותר. בדיקה ומניעה של פגיעה בראייה במהלך כל החיים הינה אסטרטגיית הטיפול העיקרית במחלה זו. נזק לשדה הראייה הינו המאפיין הקליני של POAG, אולם נזק כזה אינני מספיק כדי להסביר את כל הפגיעות הראייתיות בגלאוקומה. במיוחד בגלאוקומה מתקדמת, לחולים יש קושי לשתף פעולה […]

  • טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    השילוב של טיפול אנטיביוטי תוך-עיני סלקטיבי עם 1% Povidone Iodine עשוי לשמש כחלופה לטיפול הסטנדרטי ב-5% Povidone Iodine למניעת אנדופתלמיטיס לאחר ניתוח קטרקט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. החוקרים בחנו מקרים של אנדופתלמיטיס לאחר-ניתוח קטרקט במרכז שלישוני לאורך שלוש תקופות: 1993-1999 (שימוש ב-5% Povidone Iodine, ללא טיפול אנטיביוטי); 2000-2010 (שימוש […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה