מחלת אלצהיימר  הינה הגורם השכיח ביותר לדמנציה, שהינה אתגר עיקרי ברפואה וברפואת הציבור בעולם כולו. למרות שהשינויים הפתולוגיים של מחלת אלצהיימר מתרחשים עשרות שנים לפני התחלת הדמנציה, האבחנה מתבצעת בדרך כלל בשלב מאוחר של מהלך המחלה כאשר כבר נגרם נזק וסקולרי ונוירודגנרטיבי נרחב ובלתי הפיך. אי לכך יש עניין רב  בגילוי סמנים ביולוגיים חדשים שעשויים לזהות אנשים עם מחלת אלצהיימר בשלבים מוקדמים של המחלה אשר בהם ניתן להרוויח יותר מכל טיפול יעיל. בעשור האחרון, נעשתה התקדמות אדירה בזיהוי סמנים ביולוגיים ספציפיים למחלת אלצהיימר המבוססים על זיהוי עמילואיד b  ו- s, או על זיהוי נוירודגנרציה. סמנים ביולוגיים אלה יכולים לזהות מחלת אלצהיימר לא רק בשלב הדמנציה אלא גם בשלבים מקדימים לדמנציה ואף בשלב הפגיעה הקוגניטיבית הקלה. הבעיה היא שסמנים ביולוגיים אלה מסתמכים בעיקר על הדמיה של positron emission tomography או בדיקת הנוזל הצרברוספינלי ואינם שימושיים כאמצעי סקירה של אוכלוסייה רחבה, שצריך להיות לא חודרני, פשוט מבחינה טכנית ולא יקר מבחינת העלות.
הרשתית עשויה לשמש חלון לבדיקת מערכת העצבים המרכזית כי היא למעשה שלוחה של המוח מבחינה אמבריונלית, אנטומית ופיזיולוגית. במחקרים היסטופתולוגיים דווח על איבוד נרחב של תאי גנגליון של הרשתית ושל האקסונים שלהם בעיניים של חולי אלצהיימר ובעיניים של מודל מחלת אלצהיימר בחיות. היות ו- OCT מאפשר לקבל תמונות ברזולוציה גבוהה של מבנה הרשתית, על השכבות הנוירונליות שלה, הוא מאפשר בדיקה לא חודרנית של שינויים נוירודגנרטיביים בחולי אלצהיימר. עד עתה מחקרים דווחו על שינויים ברשתית החולי אלצהיימר הנראים בהדמיות באמצעות OCT שכללו הידקקות שכבת סיבי העצב של הרשתית. למרות שמספר סקירות ומחקרי מטה-אנליזה ניסו לעשות אינטגרציה של התוצאות של מחקרים אלה ולהסיק מסקנות, עדיין הקשר בין מחלת אלצהיימר לתוצאות בדיקות OCT  אינן חד משמעותיות. ראשית, הסקירות ובדיקות המטה-אנליזה הקודמות כללו תוצאות של spectral-domain (SD) OCT ושל timedomain (TD) OCT גם יחד. ה- timedomain OCT הינו דור קודם של OCT עם שונות רבה יותר של התוצאות. בניגוד אליו SD OCT הינו הדור השני של מכשירי OCT שמאפשר רזולוציה טובה יותר, רגישות גבוהה יותר, ומהירות סריקה גבוהה יותר. שנית, מחקרי המטה-אנליזה הקודמים העריכו רק את השינויים בעובי שכבת סיבי העצב של הרשתית ושל המקולה בחולי אלצהיימר. שיפור הרזולוציה של SD OCT מאפשרת הערכה גם שכבות נוספות של הרשתית במקולה. שכבות נוספות אלה  כוללות את השכבה הפלקסיפורמית הפנימית במקולה, את קומפלקס תאי הגנגליון במקולה, הכולל את שכבת סיבי העצב של הרשתית ושל תאי הגנגליון והשכבה הפלקסיפורמית הפנימית, וכן את נפח המקולה. מאחר והמקולה כוללת יותר מ- 50 אחוזים מכל תאי הגנגליון ברשתית, והגודל של גופי התא הינו פי 10 עד פי 20 מהקוטר של האקסונים שלהם, הידקקות של שכבות תאי הגנגליון-שכבת סיבי העצב של הרשתית במקולה, עשויה להיות רגישה יותר לתופעות הפתולוגיות של מחלת אלצהיימר מאשר הידקקות של שכבת סיבי העצב של הרשתית.  בנוסף לכך, עובי שכבות תאי הגנגליון-שכבת סיבי העצב של הרשתית מושפע פחות משינויים אינדיבידואליים בהשוואה לעובי שכבת סיבי העצב של הרשתית בלבד. במחקר הנוכחי בוצעה סקירה סיסטמתית ומטה-אנליזה כדי להעריך את השינויים במדידות SD OCT בחולים עם אלצהיימר ובאנשים עם פגיעה קוגניטיבית קלה. בסקירה הנוכחית נכללו רק מחקרים בהם נעשה שימוש ב- SD OCT.
החוקרים היו מהונג קונג, סינגפור, רוטרדם שבהולנד, ומדורהם שבצפון קרולינה: ממחלקות העיניים ומדעי הראיה, הרפואה, ומרכז המחקר Therese Pei Fong Chow   למניעת דמנציה של האוניברסיטה הסינית של הונג קונג, מהמכון לחקר העין של סינגפור של מרכז העין הלאומי של סינגפור, המרכז לזיכרון, הזדקנות וקוגניציה, ומחלקת הפרמקולוגיה של האוניברסיטה הלאומית למערכת הבריאות בסינגפור, בית הספר לרפואה Duke-NUS של האוניברסיאה הלאומית של סינגפור, המחלקות לנוירולוגיה ואפידמיולוגיה של המרכז הרפואי ארטמוס ברוטרדם, והמרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק בצפון קרולינה.
בוצעה סקירת ספרות באמצעות PubMed ו- Excerpta Medica כדי לזהות מחקרים שפורסמו עד 31 דצמבר 2017 ובדקו את הקשר בין מחלת אלצהיימר ופגיעה קוגניטיבית קלה לבין תוצאות של הדמיית SD OCT של הרשתית. נמצאו 30 מחקרים מתאימים שכללו 1257 חולי אלצהיימר ו- 305 חולים עם פגיעה קוגניטיבית קלה, וכן קבוצת ביקורת של 1460 אנשים. מבחינת מבנה המקולה, לחולים במחלת אלצהיימר היו הבדלים משמעותיים בעובי שכבות תאי הגנגליון-שכבת סיבי העצב של הרשתית במקולה, בעובי קומפלקס תאי הגנגליון, בנפח המקולה ובעובי המקולה בכל הסקטורים הפנימיים והחיצוניים בהשוואה לביקורת. גם עובי שכבת סיבי העצב ועובי הכורואיד באזור הפריפפילרי היו דקים יותר באופן משמעותי באנשים עם מחלת אלצהיימר. התוצאות אימתו את הקשר בין מדידות עובי שכבות הרשתית והכורואיד על פי בדיקות OCT לבין מחלת אלצהיימר, כאשר שכבות הרשתית והכורואיד דקים יותר באופן משמעותי במחלת אלצהיימר ובמידה פחותה יותר בחולים עם  פגיעה קוגניטיבית קלה, ממצאים שמדגישים את אפשרויות השימוש בתוצאות בדיקות OCT של הרשתית כסמנים ביולוגיים של מחלת אלצהיימר.

Spectral-DomChan VTT, Sun Z, Tang S,  Chen LJ, Wong A, Tham CC, Wong TY, Chen C, Ikra TY, Whitson HE, Lad EM, Mok VCT, Cheung CYain OCT Measurements in Alzheimers Disease
A Systematic Review and Meta-analysis
Ophthalmology 2019;126:497-510