הפרעות משחקי מחשב באינטרנט והתנהגות מינית כפייתית מהווים מצבים בעלי חשיבות קלינית, אותם יש לכלול ברשימת האבחנות הרפואיות, כך טוענים שני מומחים. שני המצבים הללו עדיין אינם מוכרים ב-DSM-5 (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), שפורסם בשנת 2013. עם זאת, שני המצבים צורפו לסיווג ICD-11 (International Classification of Diseases), אשר פורסם ביוני האחרון.

במהלך דיון שנערך במסגרת הכנס ה-31 מטעם ה-ECNP (European College of Neuropsychopharmacology), טען פרופסור מארק פוטנזה מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ייל כי הפרעות משחקי אינטרנט והתנהגות מיינית כפייתית משפיעות על חיי החולים ויש להכיר באבחנות אלו במטרה לבחון מצבים אלו היטב, לשיפור הטיפול בהפרעות אלו ולניסוח מדיניות ברמת בריאות הציבור. מנגד, פרופסור אביב וינשטיין, מהמחלקה למדעי התנהגות באוניברסיטת אריאל טען כי בדרכים רבות, שני המצבים מתאימים להגדרות הקונבנציונאליות של התמכרויות, בהן יש לטפל בנפרד מכל מחלה נלווית אחרת.

פרופסור פוטנזה פתח את ההרצאה שלו בהתייחסותו לכך שהנושאים השנויים ביותר במחלוקת ב-DSM-5 נוגעים לתחומים דוגמת התנהגויות שימוש באינטרנט והתמכרות למין.

למרות שהפרעת משחקים באינטרנט לא נכללו בטקסט הראשי, יש אזכור של נושא זה בחלק השמור להפרעיות או מצבים הדורשים מחקרים נוספים. מצד שני, ארגון הבריאות העולמי מתייחס להתנהגויות הקשורות לשימוש באינטרנט מנקודת מבט קלינית ושל בריאות הציבור וארבע קבוצות התכנסו בכדי לדון בנושא זה.

פרופ’ פוטנזה התייחס למקרים בהם ילדים ומבוגרים מתקשים לשלוט בהתנהגות המשחקים שלהם. הוא הזכיר מקרה של ילדה בת תשע שנים שהפכה אלימה כאשר אביה ניסה לקחת את קונסולת האקס-בוקס שלה. לדבריו, להפרעות הקשורות במשחקים יש בסיס ביולוגי, כאשר הוא מתייחס לנתונים שקשרו בין הפרעות אלו ובין ירידה בקישוריות תפקודית במנוחה ברשתות בקרה ניהולית וקשר עם בקרה קוגניטיבית שלילית במדד Stroop Task.

באשר להתנהגות מינית כפייתית, פרופ’ פוטנזה התמקד בפורנוגרפיה. בדומה למשחקים, מדובר בעסק גדול ולפי ההערכות 10-30% מהתנועה באינטרנט נוגעת לצפיה בפורנוגרפיה. לדבריו, הקריטריונים להתנהגות מינית כפייתית צריכים לכלול את הבאים:

·       אי יכולת לשלוט בדחפים מיניים חוזרים

·       פעילות מינית חוזרת ההופכת למוקד מרכזי בחיי האדם לדרגה של הזנחת המצב הבריאותי וטיפול אישי או תחומי עניין, פעילויות ותחומי אחריות אחרים.

·       ניסיונות לא-מוצלחים לשלוט או להפחית משמעותית התנהגות מינית.

·       המשך התנהגות מינית חוזרת למרות השלכות שליליות.

·       המשך עם התנהגויות אלו המספקות שביעות רצון מעטה, אם בכלל.

·       ליקוי משמעותי בתפקוד אישי, משפחת, חברתי, חינוכי, תעסוקתי, או תחומי תפקוד חשובים אחרים.

פרופ’ פוטנזה דיווח כי אין נתונים רבים אודות השימוש בתרופות ממשפחת SSRI למצבים אלו, אם כי מחקרים עם Bupropion הציעו כי התרופה עשויה לסייע בחולים עם הפרעות הקשורות בהפרעות משחקים.

מן הצד השני, פרופ’ ויינשטיין טען כי הפרעות משחקים באינטרנט והתנהגות מינית כפייתית הן למעשה צורה של התמכרות. הוא פנה לקריטריונים המוכרים לאבחנה של התמכרות, והציג כיצד שתי ההפרעות הללו עונות על הקריטריונים הללו, תוך דגש על הבאים: הפעילות הופכת לחלק החשוב ביותר בחיי האדם ושולט במחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו; השפעה על מצב הרוח; סבילות (חשיפה רבה יותר נדרשת להשגת השפעה דומה), גמילה (במשחקי מחשב באינטרט זו כוללת כעס, מתח ו/או דיכאון ובהתנהגות מינית כפייתית מדובר בעצבנות, נדודי שינה, הזעה ובחילות).

הטענה של פרופ’ ויינשטיין הינה כי הן הפרעות משחק באינטרט והן התנהגות מינית כפייתית קרובות יותר להתמכרות התנהגותית, ולא למודלים שהוצעו, דוגמת הפרעה כפייתית-טורדנית ואחרות.

מתוך כנס ה-ECNP

לידיעה במדסקייפ