סינדרום פסאודואקספוליאציה – (PXF) pseudoexfoliation syndrome מוגדר כהפרעה כללית לממברנת בסיס עם אלסטוזיס לא תקין המתבטא בהצטברות של מיקרופיברילים ברקמות העין השונות ובאברים אחרים. למרות שההיארעות של פסאדואקספוליאציה שונה במקומות שונים ובאוכלוסיות אתניות שונות בעולם, חלק ניכר מהפסאודואקספוליאציה מלווה גלאוקומה שמאופיינת בלחצים תוך עיניים גבוהים ותנודות ניכרות של הלחץ התוך עייני, בהשוואה לחולים עם גלאוקומה פתוחת זווית ללא פסאדואקספוליאציה. גלאוקומה של פסאדואקספוליאציה מאופיינת במיוחד בהידרדרות מהירה יותר ובפרוגנוזה גרועה יותר בהשוואה לגלאוקומה פתוחת זווית. למרות שלחץ תוך עייני גבוה ותנודתיות בלחץ התוך עייני בעצמם גורמים לפרוגנוזה גרועה, דווח שפסאדואקספוליאציה גורמת לפרוגנוזה גרועה יותר מאשר של גלאוקומה פתוחת זווית גם אם מנטרלים את גורם הלחץ התוך עייני. אם כך, חיפשו גורמים שלא תלויים בלחץ התוך עייני אשר יסבירו את ההידרדרות המהירה של חולי פסאדואקספוליאציה. אחת מהאפשריות שהוצעו הייתה אבנורמליות של הרקמה האלסטית של הלמינה קריברוזה בחולים עם PXF. הלמינה קריברוזה הינה מבנה תומך רב שכבתי דמוי מסננת, המצוי בחלקה האחורי של הסקלרה ודרכו יוצאים מהעין האקסונים של תאי הגנגליון של הרשתית. כיון שהלמינה קריברוזה הינה המיקום הראשוני של הנזק הגלאוקומטוטי לעצב הראיה, חולשה של הלמינה קריברוזה עשויה להיות גורם סיכון אפשרי להידרדרות מהירה יותר של נזק גלאוקומטוטי לדיסקה למרות קיום לחץ תוך עייני יחסית נמוך יותר או נורמאלי. מחקר שפורסם לאחרונה דיווח על נוקשות מופחתת בלמינה קריברוזה בעיניים של גופות עם פסאדואקספוליאציה. מחקר אחר דיווח על קיום הוכחה לאלסטופתיה ספציפית לפסאדואקספוליאציה בלמינה קריברוזה. בגלל סיבות אלה עיניים עם פסאדואקספוליאציה עלולות להיות עם שינויים מבניים בלמינה קריברוזה הנובעים מהפרעה באלסטוזיס. כיון שהלמינה קריברוזה מכוסה ברקמה נוירו רטינלית פרהלמינרית, מאפיניה לא ניתנים לראיה בהסתכלות באמצעות בדיקה אופתלמוסקופית שגרתית. שטח הפנים הקדמי של הלמינה קריברוזה ניתן לראיה לפעמים בעיניים מסוימות עם גלאוקומה מתקדמת, כאשר רוב הרקמה הפרהלמינרית חסרה. גם במקרים כאלה ניתן לבחון את החלקים העמוקים והאחוריים של הלמינה קריברוזה רק בחתכים היסטולוגיים. מאידך גם בחינת הצורה והעובי באמצעות חתכים היסטולוגיים עשויה לא להיות מדויקת בגלל המניפולציות שהרקמה עוברת בעת העיבוד ההיסטולוגי. אם הדבר ניתן, הערכה של רקמה חיה – in vivo הינה מדויקת יותר ובמיוחד אם מדובר במדידת עובי.
ה- Optical coherence tomography (OCT) מאפשר לצלם את המקטע האחורי של העין ומאפשר קבלת תמונות cross-sectional ברזולוציה גבוהה של ראש עצב הראייה. כיון שה- OCT צריך אור כדי לצלם רקמות, קשה לצלם אתו מבנים כמו הלמינה קריברוזה. צילום בעובי עמוק יותר מתאפשר עם spectral-domain (SD) OCT שמראה את הלמינה קריברוזה בחי. הצילום בעומק מוגבר מתאפשר על ידי העמקת מקום מישור הייחוס ובחירת תמונת המראה שממול לזאת המשמשת לבדיקת הרשתית. באמצעות טכניקה זו נמצא שהלמינה קריברוזה דקה יותר בעיניים של אנשים עם גלאוקומה עם לחץ נורמאלי – normal-tension glaucoma בהשוואה לעיניים של אנשים עם גלאוקומה פתוחת זווית. ייתכן שהסיבה לכך היא ההשפעה של עובי הלמינה קריברוזה על רגישות עצב הראייה ללחץ התוך עייני. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה להדוק את הלמינה קריברוזה בחולים עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה באמצעות spectral-domain OCT, ולהשוות את התוצאות עם אלה שנמצאו בחולים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית. ההנחה היא ששוני במאפיינים של הלמינה קריברוזה בחולים עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה יעזרו להסביר מדוע חולים אלה מפתחים נזק גלאוקומטוטי לעצב הראיה בשכיחות רבה יותר.
המחקר בוצע בסאול שבקוראה, במחלקת העיניים של בית הספר לרפואה של University of Ulsan, Asan Medical Center. במחקר השתתפו 21 חולים עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה ו- 35 חולים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית עם התאמה בגיל ובשדות הראייה. בכל הנבדקים בוצעו מדידות עם SD OCT של עובי הלמינה קריברוזה ועומק הלמינה קריברוזה הקדמית בשלושה אזורים: החלק העליון המרכזי, המרכזי והחלק התחתון המרכזי. התוצא העיקרי היה תוצאות עובי הלמינה קריברוזה ועומק הלמינה קריברוזה הקדמית בעיניים עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה ובעיניים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית.
נמצא שהלחץ התוך עייני הממוצע לא היה שונה באופן משמעותי בשתי הקבוצות של העיניים עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה ושל העיניים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית. גם שדות הראייה לא היו שונים באופן משמעותי. אולם, בהשוואה עם קבוצת העיניים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית, העיניים בקבוצה עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה היו בעלי למינה קריברוזה דקה יותר באופן משמעותי. העובי הממוצע של הלמינה קריברוזה היה 133.4 מיקרון בקבוצה של העיניים עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זווית, ו- 121.3 מיקרון בקבוצת העיניים עם גלאוקומה של פסאודואקספוליאציה. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בעומק הלמינה קריברוזה הקדמית. מבין 21 העיניים עם פסאודואקספוליאציה, בתשע היה ממצא קליני חד-צדדי של פסאודואקספוליאציה. בקבוצה זו, כאשר בוצעה השוואה בין העיניים עם פסאודואקספוליאציה לבין העין השנייה ללא פסאודואקספוליאציה, לא נמצא הבדל משמעותי בעובי הלמינה קריברוזה ובעמק הלמינה קריברוזה הקדמית. מסקנת החוקרים היא שעיניים עם PXF הינן בעלות למינה קריברוזה דקה יותר בהשוואה לעיניים עם גלאוקומה פתוחת זווית עם אותה חומרה של גלאוקומה.
Kim S, Sung KR, Lee JR, Lee KB:
Evaluation of Lamina Cribrosa in Pseudoexfoliation Syndrome Using Spectral-Domain Optical Coherence Tomography Enhanced Depth Imaging.
Ophthalmology 2013;120:17981803.







תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!