עיניים

תוצאות מדידת השינויים בנפח הקשתית לאחר הרחבה פרמקולוגית באמצעות OCT / פרופ’ מרדכי רוזנר

זווית סגורה ראשונית הינה גורם מוביל לעיוורון בכל העולם. relative pupillary block הינה הסיבה השכיחה ביותר לזווית סגורה ראשונית. מצב כזה מתפתח בעיניים אשר באופן אנטומי קרבת העדשה לשטח הפנים האחורי של הקשתית מגדילה את ההתנגדות למעבר מי הלשכה. בצורה כזו גדל הבדל הלחצים בין הלשכה הקדמית ללשכה האחורית וגורם לקשתית לבלוט קדימה. בחלק מהעיניים חסימת אישון מתרחשת בעת הרחבה פיזיולוגית או פרמקולוגית של האישונים, במיוחד במצב של הרחבה בינונית בה מתפתחת התנגודת המרבית לזרימת מי הלשכה בין הקשתית והעדשה. בעיניים כאלה, השינוי בעובי הקשתית כתוצאה מהרחבת האישון וסטיית העדשה קדימה הנובעת מהרפיית הזונולות בעקבות כיווץ השריר הסיליארי, תורמים לעלייה בתנגודת לזרימת מי הלשכה בין הקשתית לעדשה והיצרות נוספת של הזווית.

במהלך העשור האחרון, תיעדו ומדדו את השינויים בזווית בטכניקות חדישות כמו אולטרסאונד, ו- OCT של המקטע הקדמי. נמצא שקיצור הקשתית ועיבוייה והתקמרותה המוגברת היו קשורים בהגברת המגע בין הקשתית לעדשה והיצרות הזווית לאחר הרחבה פיזיולוגית של האישון בעיניים עם זווית צרה. מעניין שמחקרים דומים שבוצעו בעיניים עם זווית צרה שעברו אירידקטומיה עם לייזר, נמצא שהזווית גם כן הוצרה או נסגרה למרות קיום אירידקטומיה פתוחה, אך papillary block נמנעה. בגלל ממצאים אלה הניחו חלק מהחוקרים שלשינויים האנטומיים של הקשתית בעת מידריאזיס יש תפקיד לא רק בהתהוות pupillary block אלא גם באופן ישיר בסגירת הזווית, ושתנועות הנוזלים החוץ תאיים בקשתית שונות בחולים המועדים לחסימת זווית לעומת אנשים אחרים עם זווית צרה או זווית פתוחה.

המטרה של המחקר הנוכחי היא בראש ובראשונה לתאר ולאמת שיטה נוחה להערכת נפח הקשתת באמצעות OCT של מקטע קדמי ותכנת עיבוד תמונה ייעודית. המטרה המשנית היא ללמוד ולמדוד שינויים בנפח הקשתית הנגרמים בעקבות מידריאזיס פרמקולוגי בחולים עם זווית צרה ובמתנדבים בריאים בעלי זווית פתוחה עם התאמה בגיל ובמין. לפי מיטב ידיעתו של המחבר, השיטה המתוארת הינה הראשונה המאפשרת הערכה in vivo של נפח הקשתית.

המחקר בוצע במחלקת העיניים של בי”ח אדוארד המוט בליון, צרפת המסונפת לאוניברסיטה של ליון. במחקר השתתפו 30 חולים עם אירועים של סגירת זווית חריפה ראשונית ו- 30 עיניים של 30 אנשים נורמליים עם זווית פתוחה בעלי התאמה בגיל ובמין. כל העיניים השניות היו בעלות אירידקטומיה פתוחה שבוצעה באמצעות לייזר. נפח הקשתית וכל המדידות הביומטריות בוצעו לפני ואחרי הזלפת 1% טרופיקמיד וכעבור לפחות שבוע לאחר מכן הזלפת 10% פנילאפרין. נפ הקשתית הוערך באמצעות חתכים רדיאליים של הקשתית באמצעות OCT של מקטע קדמי ותכנה מתאימה של עיבוד תמונה. התוצאים העיקרים היו נפח הקשתית, קוטר האישון, מבנה הזווית ומבפתח הזווית, עומק הלשכה הקדמית שנמדד עם OCT והאורך האקסיאלי שנמדד באמצעות US לפני ואחרי הרחבת האישון.

הממצאים היו שנפחי הקשתיות שנמדדו לפני הרחבת האישון בעיניים עם זווית צרה ואירידקטומיה פתוחה היו 44.94 מ”מ בשלשית עם סטיית תקן של 2.1 מ”מ בשלישית. ממצא זה לא היה שונה משמעותית מנפח הקשתית בעיניים עם זווית פתוחה שהיה 44.29 מ”מ בשלישית עם סטיית תקן של 3.9 מ”מ בשלישית. שלושים דקות לאחר הזלפת טרופיקמיד 1% נפח הקשתית הממוצע גדל באופן משמעותי בעיניים עם הזוויות הצרות והאירידקטומיות מ- 44.94 מ”מ בשלישית ל- 49.9 מ”מ בשלישית. לעומת זאת בעיניים עם הזווית הפתוחה נפח הקשתית פחת באופן משמעותי מ- 44.29 מ”מ בשלישית ל- 37.88 מ”מ בשלישית. שינויים דומים נצפו גם בעקבות הזלפת פנילאפרין 10%. בהתבסס על אנליזה רבת-משתנים, הגורמים המשמעותיים שיכלו לצפות הגדלת נפח קשתית לאחר הרחבת אישון היו: עיניים עם נטייה לסגירת זווית, קוטר רחב של אישון ועיניים חומות.

המסקנה הייתה שניתן להעריך את נפח הקשתית באמצעות OCT של המקטע הקדמי. נפח הקשתית גדל לאחר הרחבת האישון בעיניים עם זווית צרה אשר נוטים לפתח זווית סגורה חריפה. בחולים כאלה יש קשר בין השינוי הביומטרי בקשתית לבין היצרות הזווית למרות קיום אירידקטומיה פריפרית פתוחה.

Aptel F, Denis P.

Optical Coherence Tomography Quantitative Analysis of Iris Volume Changes after Pharmacologic Mydriasis.

Ophthalmology 2010;117:310.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה