טרבקולקטומיה (trabeculectomy) הפכה להיות טיפול מקובל בגלאוקומה מאז הוצגה ב- 1968. הצלחת ניתוח זה מותנית ביצירת shunt מתפקד בצורת כר סינון – filtration bleb המאפשר יציאת מי לשכה מהעין.

המורפולוגיה של כר הסינון הנוצר בעקבות טרבקולקטומיה הינה מדד קליני חשוב המבטא את תפקודו ועשוי לנבא סיבוכים כמו דלף מכר הסינון, blebitis ואנדופתלמיטיס הקשורה לכר הסינון. בעבר כר הסינון תואר, דורג וסווג באמצעות תאור קליני, צילום והדמיה. המינוחים בהם השתמשו בעבר אינם אחידים וההערכות לא היו מדויקות. המערכות שנוצרו לדירוג כר הסינון התייחסו למדדים כמו וסקולריות, גובה, רוחב, שינויים מיקרוציסטיים, היווצרות ציסטה ו- diffuse/demarcated zones

גם ממצאים מורפולוגיים מוקדמים לאחר הניתוח תוארו כעשויים לנבא כישלון עתידי של כר הסינון.     

שלושת מערכות הדירוג של כר סינון המצויים בשימוש כיום הם המערכת שפותחה על ידי Picht and Grehn, ה- Indiana Bleb Appearance Grading Scale, וה- Moorfields Bleb Grading System (MBGS). במחקר שבוצע לאחרונה נמצאה התאמה טובה בין שתי מערכות הדירוג האחרונות שהוזכרו, אך חסרונן נעוץ בעובדה שהן מבוססות על ממצאים קליניים בלבד ללא כל מדדים של הדמיה.

האולטרסאונד שימש כבר בעבר להערכת כר סינון. מחקר אחד סיווג כרי סינון לפי מדדים איכותיים שנמצאו בבדיקות אולטרסאונד ומצא שיש קשר בין סוג כר הסינון למידת השליטה בלחץ התוך-עייני. נמצא שלאולטרסאונד רגישות של 91% בניבוי כר סינון מתפקד וספציפיות של 70% בניבוי כר סינון לא מתפקד. השתמשו באולטרסאונד גם כדי להעריך כר סינון לאחר התערבות כמו פתיחת תפר עם לייזר.

במחקר הנוכחי בוצעה הדמיה של כר סינון באמצעות – OCT optical coherence tomograph של המקטע הקדמי. ה- OCT של המקטע הקדמי לא מצריך אמבטיית מים שתבוא במגע עם העין, דבר שהינו חשוב מאד כאשר מדובר בבדיקות של כר סינון ובמיוחד אם בדיקות אלה מבוצעות בתקופה הקרובה למועד הניתוח. המטרה הייתה לגלות את המבנה הפנימי של כר הסינון ולברר את הקשר בין הממצאים בבדיקה של OCT לבדיקה קלינית.                                                                            

המחקר בוצע על ידי חוקרים מסינגפור, מארה”ב ומאנגליה. החוקרים מסינגפור היו מביה”ח והאוניברסיטה הלאומיים וממרכז העיניים הלאומי של סינגפור. החוקרים מארה”ב היו מבולטימור ומאוהיו: מה- Wilmer Eye Institute and The Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health, Baltimore, Maryland וכן מ- Cole Eye Institute, Cleveland, Ohio. החוקרים מאנגליה היו מ- Institute of Ophthalmology, London ומ- Moorfields Eye Hospital, London.

המחקר היה פרוספקטיבי ו- cross-sectional. הוא כלל 55 חולים אשר עברו ניתוח טרבקולקטומיה. כל כרי הסינון נבדקו באמצעות prototype של OCT של מקטע קדמי וכן בוצעו צילומים שלהם. ההערכות בוצעו עבור המדדים האיכותיים – גובה כר הסינון, עובי הלחמית בדופן כר הסינון, קיום חללים ציסטיים בדופן כר הסינון, מנח המיתלה הסקלרלי ואם המעבר הפנימי פתוח.

עבור כרי סינון בעיניים בהם הלחץ היה לפני הניתוח גבוה מ- 18 מ”מ כספית, עם או ללא טיפול תרופתי, ההצלחה הוגדרה כלחץ תוך עייני של 18 מ”מ כספית או נמוך יותר ללא תרופות. כאשר הלחץ התוך עייני היה לפני הניתוח 18 מ”מ כספית או נמוך יותר, עם טיפול תרופתי, הצלחה הוגדרה כלחץ תוך עייני 18 מ”מ כספית או נמוך יותר לאחר הפסקת טיפול. כאשר הלחץ התוך עייני היה לפני הניתוח 18 מ”מ כספית או נמוך יותר, ללא טיפול תרופתי, הצלחה הוגדרה כירידה של 20% בלחץ התוך עייני ללא טיפול תרופתי.

נבדקו 78 כרי סינון בעיניים של 55 חולים. שלושים ושניים המהווים 58.2% היו גברים וגילם הממוצע היה 68.9 שנים. חמישים ושבע המהווים 73.1% היו נשים וגילן הממוצע היה 68.9 שנים. חמישים ושבע המהווים 73.1% סווגו ככרי סינון מוצלחים מבחינה תפקודית. בדיקת OCT של המקטע הקדמי זיהתה את המאפיינים הבאים של כר סינון: גובה כללי של כר הסינון, חלל כר הסינון, עובי הדפנות, ממדים טנגנציאליים ורדיאליים, עובי המתלה הסקלרלי והאם הפתח הפנימי פתוח.

רוב כרי הסינון המוצלחים היו עם עיבוי של הדופן. כרי הסינון הכושלים היו לרוב נמוכים, בעלי פתח פנימי סגור ומנח צמוד של הלחמית והסקלרה או מנח צמוד של המתלה הסקלרלי לסקלרה. בכרי סינון כושלים לא נמצא עיבוי של הדופן.

מסקנת החוקרים היא שה- OCT של המקטע הקדמי הינו כלי שעשוי לשמש לביצוע הדמיה של כר הסינון. בעזרתו ניתן היה להדגים גם מדדים של כר הסינון אשר אינם נראים באמצעות מנורת הסדק.

Singh M, Chew PTK, Friedman DS, Nolan WP, See JL, Smith SD, Zheng C, Foster PJ, Aung T:

Imaging of Trabeculectomy Blebs Using Anterior Segment Optical Coherence Tomography

Ophthalmology 2007;114:47-53