ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism, עולה כי ל-octreotide הפועל לזמן ארוך, יש אפקטים מועילים בחולים מסוימים עם אופתלמופתיה של גרייבס.
נראה כי הטיפול עוזר לאלה עם משיכה אחורה משמעותית של העפעף. למרות זאת, החוקרים לא ממליצים על octreotide הפועל לטווח ארוך עבור טיפול בדלקת אוקולרית בחולים עם אופתלמופתיה של גרייבס היו ותוצאות המחקר לא מראות שיפור אמיתי כלשהוא בניקוד הפעילות הקלינית.
למרות שהמאפיינים האימונו-מודולטורים של אנלוגים של סומטוסטטין, כגון octreotide, נראית מבטיחה בטיפול בהפרעה אוטואימונית זו, מחקרים הניבו תוצאות סותרות.
על מנת לחקור את הנושא יותר, החוקרים ערכו מחקר בו השתתפו 29 חולי euthyroid עם אופתלמופתיה פעילה של גרייבס. החולים חולקו רנדומאלית לקבל 4 מנות חודשיות של octreotide או סליין בזריקות תוך שריריות.
ב-25 החולים, שהשלימו את המחקר, נמצא כי ניקוד הפעילות הקלינית (CAS), שהיה 3 או יותר בנקודת ההתחלה, נפל בממוצע ב-2.5 בקבוצת הטיפול האקטיבי וב-1.0 בקבוצת הסליין.
יש לציין, כי בחולים, שהשלימו את המחקר, חציון CAS היה גבוה יותר בקבוצת octreotide (6) בהשוואה לזה של החולים בקבוצת הביקורת (5). הטווח של ניקודי CAS היה גם יותר מוגבל בקבוצת הטיפול האקטיבי. גורמים אלה והמספר הקטן של חולים בקבוצת הביקורת עשויים להשפיע על הרלוונטיות הקלינית של תוצאות המחקר.
אף על פי כן, בקבוצת ה- octreotideחציון רוחב סדק העפעף ירד ב-1 מ”מ בעפעף ימין וב-0.5 מ”מ משמאל. בקבוצת הסליין, לא היה שינוי בצד ימין ועליה של 1 מ”מ בצד שמאל. באופן כללי, היו שיפורים ב-16 מתוך 28 העיניים, שקיבלו octreotide ורק ב-1 מתוך 22 העיניים, שקיבלו פלצבו.
על כן, החוקרים מסכמים ואומרים כי תרופה זו עשויה להיות יעילה בתת קבוצה של חולים עם מחלה פעילה, שיש להם משיכה אחורה משמעותית של העפעף. בחולים אלה, מתן של octreotide עשוי למנוע את הצורך בניתוח עתידי בעפעף.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!