עם עליית הפופולאריות של השתלת עדשה תוך עיינית ( IOL) והארכת תוחלת החיים, יש הגדלה בשכיחות של היפרדות רשתית פסאודופקית. אחד מהקשיים בטיפול בהיפרדות רשתית פסאודופקית הוא בראיית הרשתית ההיקפית. זאת כתוצאה מהרחבת אישון לא מליאה, עכירויות בקופסית קדמית או אחורית, שאריות קורטקס ואברציות אופטיות מהעדשה המושתלת.

שיטת Scleral buckle היא שיטה מבוססת לטיפול בהפרדות רשתית בעין עם עדשה טבעית. בשיטה זו משתמשים גם לטיפול במקרים עם היפרדות רשתית אפקית ופסאודופקית. לא בטוח ש- scleral buckle הינה שיטת הטיפול המועדפת במקרים עם היפרדות רשתית פסאודופקית. גם Pars plana vitrectomy הוצעה כשיטת הטיפול בהפרדות רשתית אפקית ופסאודופקית. מספר מחקרים השוו שיטות ניתוח של היפרדות פסאודופקית אך לא הגיעו למסקנה ברורה בגלל מספר קטן יחסית של חולים בכל קבוצה ובגלל פיזור לא פרופורציונאלי של החולים בתת הקבוצות. 

במחקר הנוכחי בוצעה מטה-אנליזה של המחקרים שפורסמו במטרה להשוות שיטות ניתוח לטיפול בהיפרדות רשתית פסאודופקית פשוטה. בוצעה השוואה בין הצלחה אנטומית ופונקציונאלית בניתוחים של Scleral buckle, של Pars plana vitrectomy ושל ניתוח בו בוצעו שתי הטכניקות יחד. המחקר נועד לפתור את חוסר הבהירות לגבי הטיפול שיש להעדיף עבור היפרדות רשתית פסאודופקית ללא סיבוכים, באמצעות צירוף התוצאות של מספר מחקרים. הבדיקה הייתה מבוקרת לשינויים בגדלי הקבוצות ולמאפיינים של החולים. מאידך, מגבלות המחקר הנובעות מהטיה הנובעת מהפרסומים השונים, שינויים בפרוטוקולים של הניסויים השונים, והשינויים באיכות העבודות השונות.

המחקר בוצע על ידי חוקרים משירות הרשתית של Yale University Eye Center, New Haven, Connecticut והמחלקה לסטטיסטיקה של אוניברסיטת Yale וכן מ- Harkness Eye Institute, Columbia University College of Physicians and Surgeons, New York, New York.

מחקר המטה-אנליזה כלל את המאמרים שפורסמו מ-1966 עד 2004 בנוגע לטיפול הניתוחי בהיפרדות רשתית פסאודופקית. נאספו הנתונים על אלפיים מאתיים ושלושים עיניים. 1579 נותחו בשיטת scleral buckle, 457 עברו ניתוח של Pars plana vitrectomy וב- 194  עיניים בוצע ניתוח משולב שכלל את שתי השיטות יחד.

מתוך 1232 המאמרים שנמצאו באמצעות ה- Medline, המאמרים עם מספיק נתונים על הבדיקה שלפני הניתוח, הטכניקה הניתוחית ועל ההצלחה האנטומית והתפקודית נכללו בבדיקה. מאמרים על היפרדות רשתית פסאודופקית מורכבת, טיפול לייזר או Pneumatic retinopexy, מאמרים בהם לא הופרדו הפסאודופקים מהחולים עם עדשה טבעית וכן מאמרי סקירה ללא נתונים מקוריים לא נכללו בבדיקה.

התוצאים שנבדקו כללו את שעורי ההצלחה האנטומית לאחר הניתוח הראשוני ולאחר ניתוחים חוזרים, וכן תוצאת חדות הראיה בסוף המעקב.

מתוך 1232 מאמרים רק 29 התאימו לקריטריונים שנקבעו. לאחר תיקון לשונות בין מאפייני המחקרים השונים, נמצאו שיעורי הצמדת רשתית בניתוח הראשוני הגבוהים ביותר בעקבות Pars plana vitrectomy או אחרי ניתוחים משולבים בהשוואה ל- Scleral buckle. תוצאה דומה התקבלה גם לגבי הצמדת הרשתית בסוף המעקב, שכלל גם ניתוחים חוזרים בגלל כשלון ראשוני. גם הסיכוי לחדות ראיה טובה יותר היה גבוה יותר בעקבות Pars plana vitrectomy או ניתוח משולב בהשוואה ל- Scleral buckle.

המסקנה של החוקרים היא שלפי הפרסומים בספרות הרפואית ניתוח Pars plana vitrectomy עם או ללא Scleral buckle יעיל יותר בהשגת תוצאות אנטומיות ותפקודיות בהשוואה ל- Scleral buckle לבד במקרים של היפרדות רשתית פסאודופקית פשוטה.

Arya AV, Emerson JW, Engelbert M, Hagedorn CL, Adelman RA:
Surgical Management of Pseudophakic Retinal Detachments. A Meta-analysis.

Ophthalmology 2006;113:1724-1733.