עישון סיגריות הינו מקור להכנסה לגוף של מתכות כבדות ומינרלים טוקסיים, העלולים לגרום להשפעות לא רצויות באברים שונים, כולל העין. נמצא קשר חזק בין עישון סיגריות ומחלות עיניים שכיחות. דווח על קשר בין עישון לבין AMD, גלאוקומה, ירוד ו- Grave’s ophthalmopathy. למרות שדווח על גירוי העין כתוצאה מעישון פעיל או סביל לא בוצעה עד עתה בדיקה מעמיקה של הפתוגנזה של עין יבשה כתוצאה מעישון.
התלונה השכיחה ביותר של מעשנים סבילים הינה גירוי בעיניים, שיעול, גירוי באף וכאב ראש. הלחמית רגישה ביותר לכימיקלים באוויר, עשן וגזים מגרים שמקורם בעשן הטבק. דווח שחשיפה ממושכת לאבק טבק עלולה לגרום לשינויים מטפלסטיים בלחמית.
למחקר הנוכחי גויסו קבוצת מעשנים כבדים של סיגריות במטרה לבדוק את השפעת העישון של שטח פני העין (ocular surface) ועל דוק הדמעות הפרה-קורנאלי באמצעות ביצוע בדיקות רגישות של הקרנית והלחמית, בדיקות תפקוד הדמעות, ocular surface vital fluorescein staining, ביצוע impression cytology של הלחמית וכן DR-1 tear film lipid layer interferometry. בוצעה השוואה של התוצאות בקרב המעשנים לבין קבוצת ביקורת מתואמת גיל ומין.
המחקר שהיה פרוספקטיבי והשוואתי, בוצע על ידי חוקרים מטורקיה ויפן, ממחלקות העיניים והפתולוגיה של ביה”ס לרפואה של Baskent University, Ankara, Turkey וממחלקת העיניים של Keio University School of Medicine, Tokyo, Japan.
קבוצת המחקר כללה 60 מעשנים (33 גברים ו- 27 נשים) ו- 34 לא מעשנים (18 גברים ו- 16 נשים). לא נכללו אנשים שסבלו ממחלות סיסטמיות או מחלות עיניים, אנשים שהרכיבו עדשות מגע בעבר או עברו ניתוח עיניים. משך העישון הממוצע היה 13.1 שנים (טווח בין 5 ל- 35 שנים). הבדיקות שבוצעו כללו בדיקת רגישות הקרנית והלחמית, צביעת שטח בפלואורסצאין, tear film breakup time (BUT), Schirmer 1 ו- impression cytology של הלחמית. סימפטומים של עין יבשה הוערכו באמצעות שאלון. בוצעה בדיקה קינטית של sequential tear interference images שהתקבלו באמצעות DR-1 tear lipid layer interferometry כדי לבדוק את פיזור השכבה הליפידית על הקרנית. התוצאות הושוו לקבוצת ביקורת.
נמצא שבקבוצת המעשנים הממוצע של מבחן שירמר 1 היה 10.8 מ”מ (בין 8 ל- 14 מ”מ). ה- BUT הממוצע היה 5.3 שניות (בין 1 ל- 10 שניות). רגישות הלחמית הממוצעת הייתה 26.2 מ”מ (בין 0 ל- 45 מ”מ) ורגישות הקרנית המרכזית הממוצעת הייתה 37.6 מ”מ (בין 5 ל- 60 מ”מ). לא היה הבדל משמעותי מבחינה סטטיסטית בצפיפות תאי גובלט או בתוצאות מבחן שירמר 1 בין קבוצת המעשנים וקבוצת הביקורת של לא מעשנים. מאידך נמצאו שינויים בשכבת השומן של דוק הדמעות. נמצאו שינויים במידה רבה יותר בשכבה השומנית של מעשנים כפי שהודגם ב- DR-1 interferometry kinetic analysis.
מסקנת החוקרים היא שלעישון יש השפעה מזיקה על השכבה השומנית הקדמית של דוק הדמעות.
Altinors DD, Akça S, Akova YA, Bilezikçi B, Goto E, Dogru M, Tsubota K:
Smoking Associated With Damage to the Lipid Layer of the Ocular Surface.
Am J Ophthalmol, 2006;141:1016-1021
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!