עיניים

חיסון חדש יכול לשמש בחולים הסובלים ממלנומה גרורתית (J Clin Oncol)

עלפי דיווח שפורסם לאחרונה, חיסון באמצעות מתן תאי גידול אוטולוגיים שעברו טרנסדוקציה עם GM-CSF כרוך ברעילות מעטה ומגביר את אקטיבצית תאי ה-T כנגד אנטיגנים של מלנוציטים.

טרנסדוקציה של תאי גידול באמצעות GM-CSF מגבירה את האימונוגניות של תאי המלנומה במודל העכבר ובחלק מהחולים שהוזרק להם GM-CSF הופיעו נסיגות או תקופות השרדות ממושכות ללא מחלה לאחר כריתה ניתוחית של מלנומה משלב III או IV.

החוקרים בדקו את יכולת יישום החיסון באמצעות תאי גידול שעברו טרנסדוקציה רטרו-ווירלאית עם הגן ל-GM-CSF, את ההשפעות הרעילות ואת ההשפעות האימונוגניות במחקר קליני משלב I/II שנערך בקרב 64 חולים הסובלים ממלנומה גרורגתית בשלב IV. 

ההשפעה הרעילה השכיחה ביותר, שנצפתה לאחר 85% מהחיסונים, היתה תחושת גרד באתר ההזרקה. שליש מהחולים סבלו מכאב ראש מדרגת חומרה מתונה עד בינונית, ו-30% מהחיסונים נקשרו לעליה בחום.

ששה מהחולים שרדו במהלך תקופה של יותר מ-5 שנים, ושלושה מהם נותרו בריאים. המחלה התייצבה לתקופה של 6 חודשים בשניים מהחולים.

בשני חולים בקבוצה שקיבלה את מינון הטיפול הגבוה התפתחו פגעי בהרת (מחלה אוטואימונית המכוונת כנגד מלנוציטים) באתרים מרובים כמה חודשים לאחר מתן החיסון. בחולים אלה דווח על השרדות ארוכה לטווח ארוך במהלך יותר מ-67 ו-84 חודשים.

הסתננות ברורה של תאי T ותאי פלסמה נצפתה באתר הגידול בגרורות שנכרתו מ-17 חולים שקיבלו חיסון במינון גבוה.

ב-3 מתוך 22 החולים שנבדקו הופיעו עליות ברמות תאי ה-T הריאקטיבים למלנומה לאחר מתן חיסון במינון גבוה. ביתר 19 החולים נמצאו רמות נמוכות או בלתי ניתנות לגילוי של תאי T ריאקטיביים למלנומה ללא עליה עקבית במהלך תקופת מתן החיסונים או אחריה.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים שחיסון באמצעות תאי גידול אוטולוגים שעברו טרנסדוקציה עם GM-CSF עשוי לגרום אקטיבציה של תגובות תאי T ספציפיים למלנומה ולאוטואימוניות בחולים הסובלים ממלנומה גרורתית משלב IV. הם מוסיפים כי דרוש מחקר נוסף בכדי לבדוק האם השריית בהרת אוטואימונית עשויה להאריך את משך ההשרדות ללא מחלה בחולים הסובלים ממלנומה גרורתית שעברו ניתוח כריתה.

 במאמר מערכת מצורף נכתב כי המחקר מעלה תמיכה נוספת לשימוש ב-GM-CSF כאדג’ובנט בחיסון ומדגים את יכולת השימוש בניטור אימונולוגי אינטנסיבי בחולים אלה. עוד מוסבר כי יש צורך במחקרים גדולים יותר ובבדיקות נוספות בכדי לקבוע מהו הערך האמיתי של טיפול זה במסגרת הטיפול במלנומה ממאירה.

J Clin Oncol 2005;23:8978-8991,8929-8930.

<!–


–>

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה