דיווח שפורסם לאחרונה מציג את התוצאות שהתקבלו לאחר מעקב בן 12 שנים אחר חולים שטופלו באמצעות mitomycin טופיקלי בשל מלניזם ראשוני נרכש (PAM) מפוזר ורב-מוקדי שאיננו טיפוסי ובשל מלנומה של הלחמית.

במחקר נכללו 16 חולים. mitomycin היה הטיפול הראשוני במחלה האפיתליאלית השאריתית ב-10 חולים (8 עם PAM א-טיפוסי ו-2 עם מלנומה של הלחמית) וטיפול אדג’ובנטי להסרה ניתוחית ול-cryotherapy ב-6 חולים שסבלו ממלנומה של הלחמית. מעקב נערך אחר החולים לזיהוי הישנות מקומית ומחלה גרורתית.

משך המעקב הממוצע עמד על 81 חודשים (טווח של 13-144 חודשים) לאחר הטיפול. כל הגידולים הגיבו לכמותרפיה. הישנות הופיעה ב-8 חולים (3 מהם קיבלו טיפול אדג’ובנטי ו-5 טיפול ראשוני). 3 חולים עברו הוצאה של תכולת חלל העין ו-5 האחרים טופלו תוך שימור העין. משך הזמן הממוצע עד להופעת הישנות עמד על 36.9 חודשים.

הסיבוכים קצרי הטווח שנכרכו בשימוש ב-mitomycin כללו דלקת זמנית של הקרנית והלחמית (ב-14 חולים), דלקת חמורה של הקרנית והלחמית (בחולה אחד) ומקרה אחד של שריטה בקרנית עם יצירת צלקת. הסיבוכים ארוכי הטווח כללו הופעת pannus (בשני חולים) ועירפול של הקרנית (בחולה אחד). חדות הראיה נשמרה בטווח של שני קוים ב-14 חולים (כולל מדידות שנערכו ממש לפני הוצאת תכולת חלל העין. 3 חולים נפטרו, אחד מהם נפטר בשל מלנומה גרורתית של הלחמית.

החוקרים מסיקים כי מלנומה של הקרנית ו-PAM מגיבים לטיפול כמותרפי באמצעות mitomycin טופיקלי בריכוז 0.04% וכי צברים תת-אפיתליאלים הראו עמידות לטיפול. הם מציינים כי הסיבוכים שנקשרו לטיפול הינם סבירים וכי שימוש טופיקלי ב-mitomycin כטיפול ראשוני וכטיפול אדג’ובנטי נקשר לשיעור הישנות של 50% בחולים.

Graefes Arch Clin Exp Ophthalmol. 2005 Jun 7