מספר מחקרים אפידמיולוגיים נערכו כדי לבדוק את הסיכון להתפתחות גלאוקומה משנית לטראומה כהה בעין עם רצס של הזוית. במחקרים אחדים חושב הסיכון והצביעו על גורמי הסיכון לראיה לקויה לאחר חבלה חודרת לעין, אולם עד עתה לא חושב באף מחקר הסיכון להתפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת לעין וגורמי הסיכון לכך. 

כאשר מעריכים אנשים לאחר חבלה לעין חשוב לזהות ולטפל במצבים משניים כמו גלאוקומה משנית במטרה למנוע פגיעה נוספת בעין והראיה.

מטרת המחקר הייתה לבדוק באופן פרוספקטיבי את הקשר בין מאפיינים מבניים ותפקודיים של עיניים לאחר חבלה חודרת לבין התפתחות גלאוקומה.

המחקר בוצע בארה”ב ב- Birmingham, Alabama, באוניברסיטת אלבמה במחלקת העיניים של ביה”ס לרפואה ובמחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות בינלאומית של ביה”ס לבריאות הציבור. במחקר השתמשו בנתונים מה-  United States Eye Injury Registry (USEIR) שכללו 3,627 חולים עם חבלה חודרת לעין בין 1988 ל- 2003. האבחנה של חבלה חודרת הייתה אחידה, לפי ההגדרה של ה- Ocular Trauma Classification nomenclature.

ה- USEIR נוסד ב- 1988 במטרה לאסוף מידע על חבלות עיניים חמורות. הוא היה מבוסס על ה- Eye Injury Registry of Alabama שפעל במשך 6 שנים קודם לכן. כיום 39 מדינות מארה”ב מעבירים מידע ל- USEIR יחד עם עוד 15 מדינות אחרות. המידע נאסף מבתי-חולים, חדרי מיון וקליניקות של רופאים לגבי כל סוגי החבלות בעין אשר הוגדרו כחבלות חמורות, דהיינו חבלות אשר עלולות לגרום לנזק מבני או תפקודי קבוע בעין. הדיווח מתבצע על טופס סטנדרטי הכולל נתונים דמוגרפיים על הנפגע, מהות ומיקום הפגיעה, מידת הפגיעה במבנה ובתפקוד העין וכן הטיפול שניתן. כעבור ששה חדשים ממולא טופס נוסף הכולל מידע על השינויים במבנה ותפקוד העין שנבעו מהפציעה ופרוצדורות נוספות שבוצעו במהלך תקופה זו. הנתונים נאספים במשרד הראשי של ה- USEIR בבירמינגהם שבאלבמה ונשמרים במאגר הנתונים שם. במחקר נכללו רק אנשים אשר עבורם נשלחו שני הטפסים. 

הנתון העיקרי שנבדק היה התפתחות גלאוקומה פוסט-טראומטית תוך ששה חדשים מהפגיעה. גלאוקומה אובחנה לפי קיום לחץ תוך-עייני מוגבר יחד עם פגיעה בעצב הראיה או בשדה הראיה המתאימים לגלאוקומה.

נמצא שהסיכון להתפתחות גלאוקומה פוסט-טראומטית הוא 2.67%. התפתחות הגלאוקומה הייתה קשורה באופן בלתי תלוי במספר מאפיינים בסיסיים שכללו גיל מתקדם של הנפגע , פגיעה בעדשה, ראיה לקויה מאד בשלב הראשון לאחר הפציעה ודלקת.

מחקר זה מספק הערכה של הסיכון להתפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת בעין לפי נתונים מקבוצת חולים גדולה וקובע גם מספר גורמים המגדילים את הסיכון להתפתחות גלאוקומה במצבים כאלה.  היתרון הבולט של מחקר זה הינו בקבוצת החולים הגדולה אותה הוא בוחן 3,627 אנשים, והעובדה שמדובר באיסוף נתונים פרוספקטיבי. חסרונו העיקרי של מחקר זה הוא במשך המעקב הקצר יחסית הכולל רק חצי שנה ממועד הפגיעה. אין אנו יודעים כמה מקרים יפתחו גלאוקומה כעבור תקופה ארוכה יותר.

אם רוצים להשוות את השכיחות של התפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת ושכיחות גלאוקומה לאחר חבלה כהה עם רצס של הזוית מסתבר שאין נתונים רבים להשוואה. המאמר האחרון שאני מצאתי, שבדק את שכיחות התפתחות גלאוקומה לאחר חבלה עם רצס של הזוית היה ב- AJO מ- 1974 והוא מסכם את הנתונים לגבי מעקב של 10 שנים אחר 33 חולים בלבד. על פי מאמר זה השכיחות הכוללת של גלאוקומה בעקבות חבלה כהה עם רצס של הזוית הוא 9% כאשר 6% הם עם התפתחות מאוחרת של גלאוקומה. מכאן ששכיחות התפתחות מוקדמת של גלאוקומה הינה דומה בקרב האנשים עם חבלה חודרת 2.67% ובקרב אלה עם חבלה כהה עם רצס של הזוית 3%. כמובן שהיה מעניין לקבל את הנתונים על התפתחות גלאוקומה לאחר חבלה כהה עם רצס בקבוצת נבדקים גדולה כמו זו שה- USEIR עשויה לספק.

Girkin CA, McGwin, Jr G, Morris R, Kuhn F:

Glaucoma following penetrating ocular trauma: A cohort study of the United States Eye Injury Registry.

Am J Ophthalmol 2005;139:100-105.