עיניים

גלאוקומה – הסיכוי להתפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת לעין

מספר מחקרים אפידמיולוגיים נערכו כדי לבדוק את הסיכון להתפתחות גלאוקומה משנית לטראומה כהה בעין עם רצס של הזוית. במחקרים אחדים חושב הסיכון והצביעו על גורמי הסיכון לראיה לקויה לאחר חבלה חודרת לעין, אולם עד עתה לא חושב באף מחקר הסיכון להתפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת לעין וגורמי הסיכון לכך. 

כאשר מעריכים אנשים לאחר חבלה לעין חשוב לזהות ולטפל במצבים משניים כמו גלאוקומה משנית במטרה למנוע פגיעה נוספת בעין והראיה.

מטרת המחקר הייתה לבדוק באופן פרוספקטיבי את הקשר בין מאפיינים מבניים ותפקודיים של עיניים לאחר חבלה חודרת לבין התפתחות גלאוקומה.

המחקר בוצע בארה”ב ב- Birmingham, Alabama, באוניברסיטת אלבמה במחלקת העיניים של ביה”ס לרפואה ובמחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות בינלאומית של ביה”ס לבריאות הציבור. במחקר השתמשו בנתונים מה-  United States Eye Injury Registry (USEIR) שכללו 3,627 חולים עם חבלה חודרת לעין בין 1988 ל- 2003. האבחנה של חבלה חודרת הייתה אחידה, לפי ההגדרה של ה- Ocular Trauma Classification nomenclature.

ה- USEIR נוסד ב- 1988 במטרה לאסוף מידע על חבלות עיניים חמורות. הוא היה מבוסס על ה- Eye Injury Registry of Alabama שפעל במשך 6 שנים קודם לכן. כיום 39 מדינות מארה”ב מעבירים מידע ל- USEIR יחד עם עוד 15 מדינות אחרות. המידע נאסף מבתי-חולים, חדרי מיון וקליניקות של רופאים לגבי כל סוגי החבלות בעין אשר הוגדרו כחבלות חמורות, דהיינו חבלות אשר עלולות לגרום לנזק מבני או תפקודי קבוע בעין. הדיווח מתבצע על טופס סטנדרטי הכולל נתונים דמוגרפיים על הנפגע, מהות ומיקום הפגיעה, מידת הפגיעה במבנה ובתפקוד העין וכן הטיפול שניתן. כעבור ששה חדשים ממולא טופס נוסף הכולל מידע על השינויים במבנה ותפקוד העין שנבעו מהפציעה ופרוצדורות נוספות שבוצעו במהלך תקופה זו. הנתונים נאספים במשרד הראשי של ה- USEIR בבירמינגהם שבאלבמה ונשמרים במאגר הנתונים שם. במחקר נכללו רק אנשים אשר עבורם נשלחו שני הטפסים. 

הנתון העיקרי שנבדק היה התפתחות גלאוקומה פוסט-טראומטית תוך ששה חדשים מהפגיעה. גלאוקומה אובחנה לפי קיום לחץ תוך-עייני מוגבר יחד עם פגיעה בעצב הראיה או בשדה הראיה המתאימים לגלאוקומה.

נמצא שהסיכון להתפתחות גלאוקומה פוסט-טראומטית הוא 2.67%. התפתחות הגלאוקומה הייתה קשורה באופן בלתי תלוי במספר מאפיינים בסיסיים שכללו גיל מתקדם של הנפגע , פגיעה בעדשה, ראיה לקויה מאד בשלב הראשון לאחר הפציעה ודלקת.

מחקר זה מספק הערכה של הסיכון להתפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת בעין לפי נתונים מקבוצת חולים גדולה וקובע גם מספר גורמים המגדילים את הסיכון להתפתחות גלאוקומה במצבים כאלה.  היתרון הבולט של מחקר זה הינו בקבוצת החולים הגדולה אותה הוא בוחן 3,627 אנשים, והעובדה שמדובר באיסוף נתונים פרוספקטיבי. חסרונו העיקרי של מחקר זה הוא במשך המעקב הקצר יחסית הכולל רק חצי שנה ממועד הפגיעה. אין אנו יודעים כמה מקרים יפתחו גלאוקומה כעבור תקופה ארוכה יותר.

אם רוצים להשוות את השכיחות של התפתחות גלאוקומה לאחר חבלה חודרת ושכיחות גלאוקומה לאחר חבלה כהה עם רצס של הזוית מסתבר שאין נתונים רבים להשוואה. המאמר האחרון שאני מצאתי, שבדק את שכיחות התפתחות גלאוקומה לאחר חבלה עם רצס של הזוית היה ב- AJO מ- 1974 והוא מסכם את הנתונים לגבי מעקב של 10 שנים אחר 33 חולים בלבד. על פי מאמר זה השכיחות הכוללת של גלאוקומה בעקבות חבלה כהה עם רצס של הזוית הוא 9% כאשר 6% הם עם התפתחות מאוחרת של גלאוקומה. מכאן ששכיחות התפתחות מוקדמת של גלאוקומה הינה דומה בקרב האנשים עם חבלה חודרת 2.67% ובקרב אלה עם חבלה כהה עם רצס של הזוית 3%. כמובן שהיה מעניין לקבל את הנתונים על התפתחות גלאוקומה לאחר חבלה כהה עם רצס בקבוצת נבדקים גדולה כמו זו שה- USEIR עשויה לספק.

Girkin CA, McGwin, Jr G, Morris R, Kuhn F:

Glaucoma following penetrating ocular trauma: A cohort study of the United States Eye Injury Registry.

Am J Ophthalmol 2005;139:100-105.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה