מאז המצאת ה- applanation tonometry על ידי Goldman ו- Schmidt ב- 1957, מתעניינים בקשר שבין הלחץ התוך-עייני ועובי מרכז הקרנית. נמצא שעובי הקרנית המרכזית בעיניים “נורמליות” הינו 534 מיקרון. זאת על פי מטא-אנליזה של 300 בסיסי מידע שהתבססו על פכימטריה אופטית ובאמצעות אולטרא סאונד. כאשר מתייחסים לנתונים לפי 80 בסיסי נתונים המבוססים על מדידות אולטרא סאונד בלבד מתקבל ערך ממוצע של 544 מיקרון. כאשר מקבלים שונות באוכלוסיה של סטיית תקן אחת מתקבלים הערכים המבוססים על אולטרא סאונד טווח נורמלי של עובי מקרנית מרכזי בין 510 ל- 578 מיקרון. 

יתר לחץ תוך עייני הינו גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות נזק גלאוקומטוטי לעצב הראיה. לכן מדידות לחץ תוך עייני מדויקות הינן חשובות עבור מעקב וטיפול בגלאוקומה. היגיון זה דחף את חוקרי עובי מרכז הקרנית לבדוק את הממצאים בחולים בעלי צורות שונות של גלאוקומה פתוחת זווית. ייתכן שאלה עם normal-tension glaucoma יהיו בעלי קרניות דקות בעוד שאלה עם ocular hypertension יהיו עם קרניות עבות יחסית. ב- Ocular Hypertension Treatment Study (OHTS) נמצא שממצא של קרנית דקה עשוי לנבא התפתחות של גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, אשר מאובחנת באמצעות פגיעה בשדה הראיה ושינויים בדיסקה. מאידך, ב- Early Manifest Glaucoma Trial (EMGT) לא נמצא קשר בין עובי הקרנית לבין התקדמות מחלת הגלאוקומה.

במחקר הנוכחי נבחן הקשר בין עובי מרכז הקרנית לבין התקדמות הפגיעה בשדה הראיה בחולי גלאוקומה פתוחת זווית כרונית. (2) המחקר בוצע בארה”ב במחלקת העיניים של University of Washington, Seattle, Washington . היה זה מחקר פרוספקטיבי שכלל 88 חולים עם גלאוקומה פתוחת זווית, גלאוקומה פסאודואקספוליאטיבית, גלאוקומה פיגמנטרית וגלאוקומה עם לחצים נורמאליים אשר הדגימו הידרדרות בשדות הראיה במהלך מעקב ממוצע של 8 שנים.  קבוצת הביקורת של מקרים ללא הידרדרות בשדות הראיה הותאמה לקבוצת המחקר מבחינת הגזע של החולים, האבחנה והגיל בעת בדיקת הפכימטריה.  הידרדרות בשדה הראיה הוגדרה על פי ה-    modified Anderson criteria ועובי מרכז הקרנית נבדק באמצעות פכימטריה בשיטת אולטרא סאונד.

נמצא שמרכז הקרנית בחולים עם הידרדרות בשדות הראיה היה דק יותר (בממוצע 529 מיקרון וסטיית תקן של 36 מקרון) מאשר בחולים ללא הידרדרות בשדה הראיה (547 מיקרון בממוצע עם סטיית תקן של 35 מיקרון). השכיחות של הידרדרות הייתה רבה יותר בקרב אלה עם קרנית דקה יותר בהשוואה לחולים עם קרנית עבה יותר. עובי הקרנית היה גורם הסיכון היחיד שזוהה כמשמעותי להידרדרות בשדות הראיה.

לסיכום, מחקר זה הדגים קשר הדוק ומשמעותי בין עובי מרכז הקרנית לבין הידרדרות בשדה הראיה של חולים בגלאוקומה עם זווית פתוחה.