עיניים

קטרקט – הספיגה של קרינה אולטרה-סגולה על ידי עדשות תוך-עיניות

רקמות העין סופגות קרינה אולטרה-סגולה במידות שונות. למרות שקרינה אולטרה סגולה UV-C באורכי הגל 200-280 ננומטר, נספגת באופן נורמלי על ידי האוזון שבסטוספרה, חורים שנוצרו בשכבת האוזון המגינה מאפשרים לרמות מוגברות של קרינה כזו להגיע לארץ. זאת בנוסף לקרינה האולטרה-סגולה UV-B באורכי הגל 280-315 ננומטר ו- UV-A באורכי גל 315-400 ננומטר. חלק ניכר מקרינת UV-B שחודרת לעין נספגת על ידי הקרנית ועלולה לגרום לנזק לאפיתל ולתאי הסטרומה שלה. למרות שהקרנית, מי הלשכה והזגוגית מעבירים אורכי גל של 300 ננומטר, העדשה סופגת חלק ניכר מ- UV-B ו- UV-A. עדשה צעירה סופגת עד לאורך גל של 390 ננומטר ועדשה בגיל 63 סופגת עד 400 ננומטר. חשיפה ממושת של העדשה לקרינת UV-B הינה גורם ידוע להיווצרות ירוד גרעיני.

מחקרים רבים מאשרים ממצאים אלה וממליצים על שימוש בעדשות מגע כהות, משקפי שמש או עדשות תוך-עיניות עם מרכיבים כרומופוריים במטרה לחסום את הקרינה האולטרה-סגולה המזיקה. זאת במיוחד על רקע הפחתת ההגנה של האוזון, הארכת תוחלת החיים, סגנון חיים מודרני המגדיל חשיפה לשמש והגדלת משך החשיפה לקרינה האולטרה-סגולה כתוצאה מכל אלה.

כאשר מוסרת העדשה הטבעית בניתוח ירוד והיא מוחלפת בעדשה תוך-עיינית IOL, היכולת של העדשה המלאכותית המושתלת לספוג קרינה אולטרה-סגולה ולמנוע ממנה להגיע לרשתית, עלולה להיות בלתי מספקת. למרות שההשפעה המדויקת של הקרינה האולטרה-סגולה על הרשתית נתונה בויכוח, הרוב מסכימים שההשפעה גדלה באופן דרמטי בעין אפקית. מחקרים ישנים וחדשים כאחד מוכיחים שחשיפה כרונית לקרינה האולטרה-סגולה מפחיתה את רגישות הפוטורצפטורים וקשורה ל- cystoid macular edema ול- AMD. אי לכך, רוב המחברים מסכימים שיש להשתמש ב- IOLs עם ספיגה מרבית של קרינה אולטרה-סגולה כדי להגן על הרשתית.

אמנם מספר מחקרים בדקו את יציבות של חמרים מסויימים מהם מיצרים IOLs ואת יכולת הספיגה של קרינה אולטרה-סגולה של IOLs מסויימים, אך אין סקירה מלאה של נושא זה. המחקר הנוכחי בא למלא את החסר ולבדוק את השונה והדומה ביכולת הספיגה של קרינה אולטרה-סגולה של IOLs מהרכב שונה כדי לאפשר למנתח להשוות ספיגת קרינה של עדשות של יצרנים שונים הבנויות מחומרים דומים גם אם הם של יצרנים שונים. נבדקו עדשות מקובלות המיוצרות מסיליקון, פולימתיל מתקרילט (PMMA), אקריליק הידרופובי והידרופילי ועדשות הידרוג’ליות. בנוסף בוצעה השוואה בין יכולת ספיגת הקרינה של העדשות המושתלות השונות לבין ספיגתה על ידי העדשה הטבעית. (3)

המחקר בוצע על ידי חוקרים מגרמניה ממחלקת העיניים של Essen University, Essen ומ- Klinik Dardenne, Bonn-Bad Godesberg.

באמצעות ספקטרופוטומטר נבדקו 17 IOLs שונים, כולן +21 דיופטר, ונמדדה ההעברה של אורכי גל מ- 200 ננומטר עד 800 ננומטר דרך פתח בקוטר 1.5 מ”מ.

נמצא שכל ה- IOLs שנבדקו נותנות הגנה טובה כנגד קרינה אולטרה-סגולה UV-C ו- UV-B. למספר עדשות מסיליקון, PMMA ועדשות אקריליות היתה ספיגה שונה של UV-A אשר לעיתים היתה נמוכה.

ספיגת הקרינה האולטרה-סגולה על ידי IOLs שונה מזו של העדשה הטבעית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה