שני מחקרים גדולים שהוצגו ב-AAO 2003 מדווחים שאי יציבות בערכי הלחץ התוך עיני, IOP, הוא גורם סיכון עצמאי משמעותי לאיבוד שדה ראייה של עיניים שאובחנה בהם גלאוקומה. למעשה, התנודיות של ה- IOP נמצאה כמסוכנת יותר מאשר רמה של IOP גבוהה מעט, אך יציבה.
נראה שדיווחים אלו גרמו להתרגשות בקרב הנוכחים עקב משמעותם וחשיבותם.
במחקר הראשון, מחקר ה- GIGTS נבדקו 607 מטופלים שאובחנו לאחרונה כחולי גלאוקומה. החולים חולקו באופן אקראי לטיפול תרופתי או לניתוחי עם או ללא שימוש בחומר נוגד חילוף חומרים (אנטימטבולי).
תקופת המעקב התבצעה מלאחר 3 חודשים מהאיבחון ותחילת הטיפול הראשוני, ולאחר מכן מידי 6 חודשים, למשך תקופה של 6 שנים.
החולים חולקו לקבוצות לפי רמת ה-IOP הממוצע שלהם ומידת העקביות של רמות ה-IOP. נמצא שבקרב של 52% מהמטופלים היה IOP של 16 mm Hg או פחות למשך כל תקופת המחקר, אך רק 15% מהמטופלים היו עם IOP של 16 mm Hg או פחות באופן עקבי מידי בדיקה חצי שנתית.
באופן דומה התקבלו נתונים גם לגבי רמות IOP של 18 mm Hg .
נתונים אלה הוצלבו עם מבחני חדות ראייה. החוקרים מדווחים על כך ששמירה עקבית לאורך כל הביקורים על רמות IOP מתחת ל-18 הייתה עקבית עם רמה טובה של חדות ראייה. כלומר, עקביות מתחת ל- IOP של 18 הייתה יעילה יותר מרמה ממוצעת נמוכה יותר של IOP אך עם קפיצות ותנודתיות גם מעל 18 במהלך התקופה.
מסקנת החוקרים שיש לעשות מאמץ כדי לשמור על רמה יציבה של IOP מתחת ל-18, ולמנוע ככל האפשר חריגות ברמת ה- IOP מעל 18.
במחקר השני, מחקר ה- AGIS שהיה פרוספקטיבי, אקראי ורב מרכזי בחן את תוצאות של טיפולים חלופיים בחולי גלאוקומה, והתוצאה המרכזית שנבחנה הייתה המיתאם בין IOP עם התקדמות של איבוד שדה ראייה.
במחקר שבו השתתפו 402 מטופלים ו-509 עיניים המצב הבסיסי היה של IOP של 16 או פחות מכך, ונתוני בסיס של לפחות 7 מבחני שדה ראייה קודמים.
החוקרים מצאו כי 30% מהנבדקים סבלו מהרעה של שדה ראייה במהלך תקופת המחקר. גם כאן נמצא ששונות ה- IOP היה הגורם המשמעותי ביותר לחיזוי הפרעות וירידה בטווח שדה הראייה. גורמי סיכון מובהקים נוספים שנמצאו כללו גיל מבוגר יותר, ורמה ממוצעת של IOP .
שני מחקרים אלה מלמדים אם כן על כך שיציבות ה- IOP הינה חיונית. כדי להבטיח זו חשובה מאוד היענות ושימוש קבוע של המטופלים בתרופות. בדיון שהתקיים בכינוס בעקבות הצגת המחקרים הללו טענו חלק מהנוכחים שבתנאי “חיים אמיתיים” קשה מאוד לשמור על היענות ונטילה יום יומית קבועה של הטיפול התרופתי, בעיקר מכיוון ששינויים סביבתיים קלים כמו יציאה לחופשה או שינוי בסדר היום הרגיל עלולים לגרום לאי נטילה של התרופה.
AAO 2003 Annual Meeting: Free Papers. Presented Nov. 17, 2003.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!