שכיחות המקרים בהם מושארים בזגוגית חתיכות עדשה לאחר ניתוח ירוד, מוערכת כבין 0.3 אחוזים ל- 1.1 אחוזים. למרות שיפור הטכניקה הניתוחית שהביאה לתוצאות טובות יותר לאחר ניתוח ירוד, נראה שגדלה שכיחות המקרים בהם נשארים חתיכות עדשה בזגוגית. זאת כנראה בגלל המעבר לניתוח באמצעות פקואמולסיפיקציה. נמצא שהוצאת חלקי העדשה מהזגוגית באמצעות ויטרקטומיה דרך הפרס-פלנה PPV שיפר את חדות הראיה וריפא את הגלאוקומה המשנית, אולם רק ל- 44 עד 69 אחוזים ממקרים אלה הגיעו לחדות ראיה 20/40 או טובה יותר.
מחקר שבוצע במחלקת העיניים ב- Bascom Palmer Eye Institute של ביה”ס לרפואה של האוניברסיטה של מיאמי בפלורידה, הינו המחקר על הקבוצה הגדולה ביותר של חולים שעברו PPV להוצאה חלקי עדשה מהזגוגית. (4) במחקר נבדקו הממצאים הקליניים, חדות הראיה והתוצאות הלא-רצויות בעקבות PPV להוצאת חלקי עדשה מהזגוגית.
המחקר היה רטרוספקטיבי ולא השוואתי וכלל את הרישומים הרפואיים של כל החולים שעברו PPV להוצאת חלקי עדשה מהזגוגית ב- Bascom Palmer Eye Institute במשך 12 השנים שבין 1990 ל- 2002.
במחקר נכללו 343 עיניים של 343 חולים. הגיל המדיאני היה 76 שנים ומשך המעקב המדיאני לאחר הויטרקטומיה היה 8 חדשים. פרק הזמן המדיאני שבין ניתוח הירוד לויטרקטומיה היה 12 ימים. חדות ראיה שווה ל- 20/40 או טובה יותר היתה ב- 56 אחוזים בתום המעקב. לחץ תוך-עייני שווה או גבוה מ- 30 מ”מ כספית היה ל- 25 אחוזים מהקבוצה לפני הויטרקטומי ורק ל- 2 אחוזים בסוף המעקב (ההבדל היה מובהק). 40 אחוזים קבלו טיפול אנטיגלאוקומטוטי לפני הויטרקטומיה ו- 29 אחוזים קבלו טיפול כזה בסוף המעקב. גם הבדל זה היה מובהק.
בקרב 148 החולים (44 אחוזים) עם חדות ראיה גרועה מ- 20/40, הסיבה העיקרית לפגיעה בחדות הראיה היתה CME ב- 29 אחוזים, סיבה שהיתה מקודם ב- 24 אחוזים, בצקת קרנית ב- 15 אחוזים, הפרדות רשתית בעבר ב- 1 אחוזים, ממברנה אפירטינלית ב- 4 אחוזים וסיבות אחרות ב- 15 אחוזים.
הגורמים שיכולים לנבא חדות ראיה טובה יותר בסוף המעקב היו חדות הראיה לפני ניתוח הויטרקטומיה, המצאות IOL לפני ניתוח הויטרקטומיה, מצב ללא דימום סופרה-כורואידלי, ללא היפרדות סרוזית של הכורואיד, ללא CME, וללא ניתוח נוסף לאחר הויטרקטומיה.
כאשר בדקו את השפעת מועד ביצוע הויטרקטומיה על חדות הראיה על ידי השוואה בין הקבוצות: פחות משבוע לאחר ניתוח הירוד, בין שבוע לחודש, בין חודש ל- 3 חדשים ויותר מ-3 חדשים לאחר ניתוח הירוד, התברר שלמועד ביצוע הויטרקטומיה לא היתה השפעה מובהקת על חדות הראיה בסוף המעקב. גם השוואה בין החולים בהם בוצעה הויטרקטומיה ביום ניתוח הירוד לכל יתר החולים לא הראתה יתרון לחולים בהם בוצעה הויטרקטומיה באותו היום בו בוצע ניתוח הירוד מבחינת חדות הראיה.
המסקנה של החוקרים היתה שהגורם החשוב ביותר המשפיע על חדות הראיה לאחר ויטרקטומיה להוצאת חלקי עדשה מהזגוגית, הינו מהלך קליני עם פחות סיבוכים, כלומר, ללא דימום סופרהכורואידלים, ללא היפרדות רשתית בעבר, ללא CME וללא ניתוחים נוספים לאחר הויטרקטומיה. CME היתה הסיבה השכיחה ביותר לירידה בחדות הראיה בסוף המעקב.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!