גלאוקומה פיגמנטרית מתפתחת לרוב בקרב חולים צעירים קצרי ראיה עם סינדרום פיזור פיגמנט pigment dispersion syndrome. סינדרום זה מאופיין בשחרור פיגמנט מלנין מהאפיתל הפיגמנטרי של הקשתית בגלל חיכוך מכני עם זונולות העדשה. פיגמנט המלנין המשתחרר מובל על ידי מי הלישכה לתוך הלישכה הקדמית ושם הוא שוקע על אנדותל הקרנית והטרבקולום. הצטברות של הפיגמנט בטרבקולום עלול לגרום להפרעה לניקוז מי הלישכה ולהתפתחות גלאוקומה.
אי לכך מידע על מידת המעבר מסינדרום פיזור פיגמנט לגלאוקומה ממשית הינה חשוב לתכנון מעקב אופתלמולוגי. שלושה מחקרים אשר בדקו נושא זה בעבר הניבו תוצאות שונות, שהיו בין 35% במהלך 17 שנים במחקר אחד ועד 50% תוך 4 שנים במאמר אחר. שונות כזו יכולה לנבוע מהעובדה שהמחקרים בוצעו במרכזים שהתמחו בגלאוקומה, אשר בדקו אוכלוסיה שהופנתה אליהם. המידע האמיתי צריך להלקח באוכלוסיה הכללית.
במחקר מארה”ב, חוקרים מהמחלקות לרפואת עיניים ולביו-סטטיסטיקה מ- Mayo Clinic, Rochester, Minnesota בדקו את המעבר מסינדרום פיזור פיגמנט לגלאוקומה ממשית באוכלוסיה הכללית במהלך מעקב של 22 שנים וכן בדקו את גורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה באוכלוסיה זו. המחקר היה רטרוספקטיבי, מבוסס על קהילה, וכלל את כל המקרים החדשים שאובחנו עם סינדרום פיזור פיגמנט או עם גלאוקומה פיגמנטרית מ-1976 עד 1999 ב- Olmsted County שבמינסוטה. (1)
החולים זוהו באמצעות ה- Rochester Epidemiology Project שהינה מערכת המקשרת בין רישומים רפואיים שהוקמה כדי ללמוד את ההיארעות והמהלך של מחלות בקהילה. גם מחקר זה לוקה בכך שלא בוצעה בדיקה כללית של כל האוכלוסייה כדי לאתר את כל המקרים עם סינדרום פיזור פיגמנט וגלאוקומה פיגמנטרית אלא רק את המקרים שפנו לבדיקת רופא עיניים ולכן לא ניתן ללמוד מהנתונים על שכיחות מצבים אלה באוכלוסיה.
הקריטריונים לאבחנה של סינדרום פיזור פיגמנט היו שניים מתוך שלושה סימנים: דפקטים של טרנסאילומינציה במיד-פריפריה של הקשתית, Krukenberg spindle או פיגמנטציה כהה של הטרבקולום. הקריטריונים לאבחנה של גלאוקומה פיגמנטרית היו אבחנה של סינדרום פיזור פיגמנט ואחד מתוך שלושה סימנים: לחץ תוך-עייני הגבוה מ- 21 מ”מ כספית, נזק לעצב הראיה או איבוד שדה ראיה.
העיבוד הסטטיסטי כלל Kaplan-Meier survival curves כדי לחשב את הסיכוי למעבר לגלאוקומה פיגמנטרית.
נמצאו 113 חולים בהם אובחן סינדרום פיזור פיגמנט במהלך התקופה של 24 שנים. מתוכם 9 פיתחו גלאוקומה פיגמנטרית או לחץ תוך עייני מוגבר שהצריך טיפול תרופתי. לפי נתונים אלה ההסתברות למעבר מסינדרום פיזור פיגמנט לגלאוקומה פיגמנטרית היתה 10% במהלך 5 שנים ו- 15% במהלך 15 שנה. ל- 23 חולים נוספים היתה גלאוקומה פיגמנטרית בבדיקה הראשונה. הגיל הממוצע בעת אבחנה של גלאוקומה פיגמנטרית היה 42 + 12 שנים. 78% מהם היו גברים.
גורם הסיכון המשמעותי ביותר למעבר מסינדרום פיזור פיגמנט וגלאוקומה פיגמנטרית היה לחץ תוך עייני גבוה מ- 21 מ”מ כספית בבדיקה הראשונה. לא נמצא כל קשר למשתנים כמו גיל, רפרקציה וסיפור משפחתי של גלאוקומה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!