דלקת לחמית בקטריאלית יכולה להיגרם על ידי פתוגנים רבים והיא מאופיינת בהפרשה מוקו-פורולנטית, אודם של הלחמית והיפרמיה. דלקת לחמית בקטריאלית חריפה מתפתחת לרוב באופן משני לדלקת וירלית. המחלה הינה self-limiting אך יש הצדקה לטפל בה כי מאד מדבקת וכן טיפול מקומי מחיש את הריפוי ומונע סיבוכים בעין. הגורמים השכיחים ביותר לדלקת לחמית בקטריאלית בילדים הם Haemophilus influenzae וכן Streptococcus pneumoniae אשר גורמים להדבקה. דלקת לחמית בקטריאלית מ- Staphylococcus aureus יכולה להתפתח בכל גיל והינה דלקת הלחמית הבקטריאלית השכיחה ביותר בעולם כולו.
הטיפול מתבסס לרוב על ממצאים קליניים אופייניים ללא ביצוע תרבית או לפני שמגיעות תוצאות התרבית. אי לכך הגיוני להעדיף לטיפול כזה אנטיביוטיקה רחבת טווח. הפלואורוקינולונים fluoroquinolones הטופיקליים מיצגים את הקבוצה החדשה ביותר של חומרים אנטי-בקטריאליים המצויים ויכולים לשמש לטיפול בזיהומי עיניים. השימוש בדור הקודם של התרופות הכולל את norfloxacin, ofloxacin ו- ciprofloxacin ובפלואורוקינולון מהדור החדש levofloxacin הפך לטיפול מקובל בדלקת לחמית בקטריאלית בארה”ב כיון שלתרופות אלה פעילות כנגד טווח רחב של פתוגנים העלולים לגרום לדלקת בעין.
הפלואורוקינולונים הינם בקטריצידלים באמצעות פעילות מעכבת כנגם שני אנזימים בקטריאליים חשובים. מאחר והתברר שהפעילות האנטי-מיקרוביאלית של ofloxacin הינה באיזומר L שלו, פיתחו את ה- levofloxacin שהינו enantiomer L טהור של אופלוקסצין, שהראה פעילות כנגד ספקטרום רחב של פתוגנים גרם חיוביים וגרם שליליים הן במתן בפה או באופן טופיקלי. ללבופלוקסצין פעילות נרחבת עוד יותר כנגד חידקים גרם חיוביים (במיוחד סטרפטוקוקוס) וכנגד פתוגנים לא רגילים. במחקר in vitro הודגמה פעילות יעילה יותר של לבופלוקסצין בהשוואה לאופלוקסצין וציפרופלוקסצין. בנוסף, הלבופלוקסצין מסיס יותר פי 10 מאשר אופלוקסצין ופי 400 יותר מאשר ציפרופלוקסצין במים ב- pH נאוטרלי. דבר אשר יכול להואיל בחדירות למי הלישכה בהשוואה לחומרים מהדור הראשון. שימוש ב- טיפות עיניים 0.5% levofloxacin אושר על ידי ה- FDA לטיפול בדלקת לחמית בקטריאלית.
במחקר שבוצע בשיתוף פעולה של מספר מרכזים בארה”ב השוו את היעילות והבטיחות של טיפות עיניים 0.5% levofloxacin עם טיפות 0.3% ofloxacin בטיפול בדלקת לחמית בקטריאלית. (1)
המחקר בוצע ב- Department of Ophthalmology, University of California Davis, Sacramento, California, Scripps Clinic and Research Foundation, La Jolla, California, Department of Ophthalmology, University of Texas Southwestern Medical Center, Dallas, Louisville Children’s Eye Specialists, Louisville, and Kentucky Eye Care, Louisville, Kentucky ונערך באופן פרוספרטיבי, אקראי, מבוקר ובאופן כפול סמיות. במחקר השתתפו 423 חולים עם דלקת לחמית בקטריאלית. החולים חולקו באופן אקראי לקבוצה שמנתה 211 חולים שטופלה ב- 0.5% levofloxacin ולקבוצה שמנתה 212 חולים שטופלו ב 0.3% ofloxacin. הטיפול ניתן במשך 5 ימים. בימים הראשון והשני ניתנו הטיפות כל שעתיים ובימים השלישי עד החמישי ניתנו הטיפות כל 4 שעות. מכל העיניים נלקחו תרביות ונאספו הסימנים והסימפטומים ביום הראשון (הבסיס להשוואה) ובימים 3 עד 5 (שלב ביניים) ובדיקות נוספות וסופיות נערכו בימים 6 עד 10. השלב האחרון הוגדר כיום הבדיקה האחרונה.
התוצאות המיקרוביולוגיות והקליניות התבססו על תוצאות התרביות והיעלמות הסימנים העיקריים. בנוסף בוצעה הערכה של היעלמות הסימנים והסימפטומים.
התוצאות הראו שיעור ריפוי קליני דומה בשתי קבוצות הטיפול. למרות זאת הבדיקות המיקרוביולוגיות הראו שיעור היעלמות גבוה יותר באופן משמעותי של הבקטריות בקבוצה שטופלה בלבופלוקסצין הן בבדיקה הסופית והן בבדיקה האחרונה. הטיפול בלבופלוקסצין היה יעיל יותר באופן משמעותי בהשפעתו על היעלמות הפוטופוביה. למרות שהריכוז של החומר הפעיל היה גבוה יותר בלבופלוקסצין, לשתי התרופות היה שיעור נמוך ודומה של תופעות לוואי לא רצויות.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!