התפקיד של ביופסיה חד-צדדית של עורק טמפורלי בחולים עם חשד לארטריטיס של תאי ענק giant cell arteritis הועמד לאחרונה בספק. חוסר התאמה בין תוצאות הביופסיה כאשר מבוצעת ביופסיה דו-צדדית הביאה מספר חוקרים למסקנה שיש להמליץ על לבצע באופן שיגרתי ביופסיה דו-צדדית בחולים עם חשד לארטריטיס של תאי ענק.

מאידך יש החושבים שעדיין יש תפקיד לביופסיה חד-צדדית עבור מקרים בהם החשד הקליני לארטריטיס של תאי ענק הוא נמוך.

כדי לבדוק נושא זה בוצע מחקר (3) אשר נועד לברר אם יש תוצאות לא רצויות בחולים עם ביופסיה חד-צדדית של עורק טמפורלי שתוצאותיה היו שליליות. בנוסף נעשה ניסיון לשפר את ההגדרה של “חשד קליני נמוך” לארטריטיס של תאי ענק על ידי בדיקת המאפיינים של קבוצת החולים עם תוצאות טובות למרות תוצאה שלילית של ביופסיה חד-צדדית של עורק טמפורלי וזאת בהשוואה לקבוצת החולים עם ביופסיה חיובית.

המחקר בוצע בשיתוף פעולה בין Department of Ophthalmology, the Scheie Eye Institute and Department of Neurology, University of Pennsylvania School of Medicine and Department of Neurosensory Sciences, Albert Einstein Medical Center, Philadelphia, Pennsylvania, USA

במחקר שהיה רטרוספקטיבי נכללו 181 חולים שעברו ביופסיה של עורק טמפורלי בין ינואר 1990 לבין ינואר 2001. התיקים הרפואיים של חולים אלה נחקרו ומידע עדכני הושג מבדיקות מעקה או בטלפון. נאסף מידע לגבי תוצאות לא רצויות בעקבות ביופסיה שלילית שנגרמו משלילה או איחור באבחנה וטיפול בארטריטיס של תאי ענק. לאחר מכן בוצעה השוואה בין הפרופיל הקליני של החולים בקבוצות השונות.

רק בחולה אחד מתוך 88 חולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית, אשר לגביהם היה מעקב מלא, היתה ביופסיה קונטרה-לטרלית חיובית שבוצעה לאחר מכן. לא נמצאו תוצאות לא רצויות עבור 88 החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית.

כאשר נעשתה השוואה עם 74 החולים שביופסיה חד-צדדית שלהם היתה חיובית או חולים שעברו ביופסיה דו-צדדית, הסתבר ש-88 החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית סבלו באופן משמעותי פחות מ-jaw claudication.

בהשוואה ל-39 החולים שאובחנו כסובלים מארטריטיס של תאי ענק, ל-88 החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית היה באופן משמעותי פחות jaw claudication, פחות בצקת לבנה “chalky white” של הדיסקה וחום.

בהשוואה ל- 33 חולים עם ביופסיה חיובית, ל- 148 חולים עם ביופסיה שלילית היה באופן משמעותי פחות jaw claudication, פחות בצקת לבנה של הדיסקה, פחות בצקת חיוורת של הדיסקה pale disc edema או כל סימפטום סיסטמי אחר מכאב ראש.

ההתוויות השכיחות ביותר לביופסיה בחולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית היו שקיעת דם מוחשת, כאבי ראש, תלונות על ראיה וסימנים בעיניים.

למרות ששקיעת הדם היתה באופן כללי מנבא חיובי משמעותי לביופסיה חיובית (חד-צדדית ודו-צדדית) הרי שבמודלים של רגרסיה לוגיסטית שהתחשבו גם בגיל החולים, שקיעת הדם לא ניבאה ביופסיה חד-צדדית שלילית.

בהסתמך על הקבוצה שנבדקה, קיים סיכוי נמוך מאד שביופסיה קונטרה-לטרלית תהיה חיובית (רק 1%) לאחר שהביופסיה הראשונה היתה שלילית. בנוסף, לא נמצאה כל תוצאה נוירולית או ראייתית לא רצויה בקרב החולים עם ביופסיה חד-צדדית שלילית. אי לכך המסקנה של החוקרים, שבידיים של מנתח מנוסה, ביופסיה חד-צדדית מספיקה כדי לשלול אבחנה של ארטריטיס של תאי ענק בחולים עם חשד נמוך למחלה. קיום ממצאים של Jaw claudication, בצקת חיוורת של הדיסקה ובמיוחד כאשר הדיסקה הבצקתית לבנה כגיר, חום או כל סימפטום סיסטמי אחר למעט כאב ראש, צריכים להגביר את רמת החשד בארטריטיס של תאי ענק.

בתוצאות המאמר דן Terry A. Cox מהאגף לאפידמיולוגיה של National Eye Institute. הוא סיכם, שלדעתו רוב חולי ארטריטיס של תאי ענק יאובחנו על ידי ביופסיה חד-צדדית. במקרים עם סבירות נמוכה של המחלה מספיקה ביופסיה חד-צדדית שלילית כדי לשלול אותה. בכל שאר המקרים, לדעתו, יש לבצע ביופסיה של הצד השני (אך לא בפעם אחת!) באופן שיגרתי.