עיניים

ניתוחי מקטע קדמי – ניבוי התוצאה של חדות הראיה לאחר השתלת קרנית

בצקת קרנית פסאודופקית או אפקית הינה אחת האינדיקציות המובילות להשתלת קרנית. למרות המספר הרב של פרוצדורות כאלה המבוצעות, קשה לייעץ לגבי הפרוגנוזה הראייתית לפני הניתוח. רוב הסדרות מצביעות על תוצאות מאכזבות עם חדות ראיה מירבית של 20/40 או טובה יותר רק בשליש או פחות מהמנותחים.

במחקר רטרוספקטיבי שבוצע במחלקת העיניים של בי”ח אסף הרופא נבדקה האפשרות לנבא את חדות הראיה שלאחר ניתוח השתלת קרנית בחולים עם בצקת קרנית פסאודופקית או אפקית על פי מדדים קדם-ניתוחיים מההיסטוריה הרפואית של החולה ומתוצאות בדיקת העיניים. (2) במחקר נכללו 48 חולים שעברו 59 ניתוחי השתלת קרנית בין 1997 ל- 2000 על ידי שני מנתחי קרנית. המשתנים שנבדקו היו הגיל, המין, קיום מחלה קרדיו-וסקולרית או סכרת, שיטת השתלת העדשה התוך עיינית בעת ניתוח הירוד, היארעות של איבוד זגוגית במהלך ניתוח הירוד, הזמן בין ניתוח הירוד להשתלת הקרנית וחדות הראיה המרבית שהושגה לאחר ניתוח הירוד. המשקל של כל מדד לגבי ניבוי התוצאה של חדות הראיה לאחר ניתוח השתלת הקרנית הוערך על ידי אנליזות univariate ו- multiple regression כאחד.

התוצאות הראו שחדות ראיה מרבית של 20/40 או טובה יותר הושגה ב- 13 חולים שהיוו 27% מקבוצת המחקר. המדד המנבא החזק ביותר היה השתלת עדשה בשק העדשה או בסולקוס בזמן ניתוח הירוד. מדדים פחות חשובים היו חדות הראיה המרבית שהושגה לאחר ניתוח הירוד, הזמן בין ניתוח הירוד להשתלת הקרנית והמין.

מסקנת החוקרים היא שבעת תכנון ניתוח השתלת קרנית לחולית עם בצקת קרנית פסאודופקית או אפקית יש לקחת בחשבון ששיטת השתלת העדשה בעת ניתוח הירוד הינו המדד המנבא היחיד החשוב ביותר לגבי חדות הראיה המרבית לאחר השתלת הקרנית. אם הושתלה עדשה ללשכה האחורית בשק או בסולקוס התוצאות היו טובות יותר מאשר במקרים עם עדשה שהושתלה ללשכה הקדמית, עם scleral-fixated posterior chamber IOL או מאשר במקרים אפקיים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה