אינטובציה של דרכי ניקוז הדמעות עם צינורית סיליקון הינו טיפול מקובל בחולים עם חסימה מולדת או חסימה נרכשת של ה- nasolacrimal duct והתפתחות דקריוציסטיטיס. במחקר שהשווה את יעילות הטיפול לחומרת החסימה הגיעו למסקנה שהוא מוצלח יותר במקרים עם חסימות “קלות” ופחות מוצלח במקרים עם חסימות “חמורות”. דקריוציסטורינוסטומיה DCR וקונג’וקטיבו – דקריוציסטורינוסטומיה CDCR עם השתלת צינורית Jones הינן פרוצדורות גדולות וחודרניות יותר באופן משמעותי לטיפול במצבי חסימה של דרכי ניקוז הדמעות. ברוב המקרים מוחלט לעבור לשיטות אלה כאשר יש ממצאים פרה-ניתוחיים של חסימה חמורה. לעיתים הדבר מתבצע תוך כדי ניתוח כאשר נראה שאינטובציה של צינורית סיליקון נידונה לכישלון.
במיטומיצין C נעשה שימוש בטכניקות ניתוחיות שונות בעיניים במטרה להפחית הצטלקות ולהגדיל את שיעור ההצלחה של הניתוח. תואר גם שימוש במיטומיצין C במהלך ניתוחים של דרכי ניקוז הדמעות אך לא יחד עם אינטובציה של צינורית סיליקון.
כדי לברר אם הוספת מיטומיצין C תורמת להגדלת שעור ההצלחה של אינטובציה עם צינורית סיליקון כך שניתוח כזה יהווה תחליף לניתוח DCR או ניתוח עם צינורית Jones בוצע מחקר פרוספקטיבי, כפול סמיות ועם קבוצות אקראיות.(3) המחקר בוצע על ידי חוקרים מ- Department of Ophthalmology, University of Missouri, Columbia, Missouri, USA, Oculoplastic and Neuro-ophthalmology Divisions, King Khaled Eye Specialist Hospital, Riyadh, Saudi Arabia
במחקר השתתפו 24 חולים, שבעה גברים ו- 17 נשים, בגילאים של שנתיים עד 69 שנים, שהיו מיועדים לניתוח DCR או צינורית Jonse. בכל החולים שגוייסו למחקר התלונה העיקרית היתה דמעת והפרשות ללא גורמים אחרים לדמעת כמו מנח עפעף או טריכיאזיס. לא נכללו במחקר חולים עם שבר בעצמות הפנים, עם גידול של העפעפיים או של מערכת ניקוז הדמעות או אלה עם ניתוח DCR ללא או עם צינורית Jones שנכשלו בעבר. חסימת מעבר הדמעות בעת שטיפה לא היווה קריטריון בבחירת החולים.
הניתוחים בוצעו ב- 27 עיניים (היו שלושה חולים עם בעיה דו-צדדית). הם בוצעו בהרדמה כללית ב- 20 חולים ובהרדמה מקומית עם סדציה תוך ורידית בארבעה חולים. קבוצת הניסוי קיבלה טיפול במיטומיצין C בריכוז של 0.2 מ”ג למ”ל למשך 2 דקות לפני האינטובציה עם צינורית סיליקון. קבוצת הביקורת טופלה בפלצבו. המיטומיצין או הפלצבו ניתנו מיד לאחר שחרור החסימה, קודם למערכת שבה הודגמה התנגדות רבה יותר למעבר. החומר הוזרק באמצעות קנולה המחוברת למזרק 1 מ”ל במשך 45 שניות. הדבר בוצע בזהירות כדי שלא ישפך חומר על הקרנית ולהגנה בוצעה שטיפה מתמדת של הקרנית בתמיסת סילין במשך כל זמן הטיפול. החומר הושאר במערכת ניקוז הדמעות למשך סה”כ 2 דקות תוך כדי ביצוע עיסוי עדין על איזור שק הדמעות עם אפליקטור עטוף בצמר גפן בקצהו. בעת ביצוע העיסוי שני הפונקטומים היו חסומים עם אפליקטורים וכאשר ה- inferior turbinate חסום גם הוא. בסוף הטיפול בוצעה שטיפה מרובה ושאיבה עדינה. צינורית הסיליקון הושארה למשך לפחות חצי שנה אם לא היו סיבוכים כלשהם.
מעקב היה כעבור חודש, 3 חודשים, 6 חודשים ושנה. בדיקות המעקב כללו הערכה קלינית של הדמעת וההפרשה, בדיקות שירמר I ו- II וכן נבדק הצורך לעבור בסופו של דבר ניתוח DCR ללא או עם צינורית Jones. הקוד של הטיפולים השונים נפתח רק בסיום הניסוי.
טווח המעקב למעשה היה ארוך יותר: בין 13 ל- 23 חודשים. נצפו הצלחות ב-7 מתוך 12 העיניים שטופלו במיטומיצין C וב- 8 מתוך 15 העיניים שטופלו בפלצבו. ההבדל לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. ניתוחי DCR ללא או עם צינורית Jones בוצעו לבסוף ב- 5 עיניים מקבוצת המיטומיצין C וב- 7 עיניים מקבוצת הביקורת, 3 עד 18 חודשים לאחר האינטובציה.
תופעות לוואי בלתי רצויות של טיפול במיטומיצין כללו קנליקולוס מחורץ slit canaliculus וגירוי לחמית חולף. לא נמצא כל קשר בין הצלחת הטיפול לבין גיל החולה, מינו, משך הסימפטומים, הלטרליות של הפרוצדורה או אם היה דימום בפונקטום בעת הניתוח.
המסקנה של החוקרים היתה שהוספת מיטומיצין C לא תרמה להגדלת שיעור ההצלחה של אינטובציה של דרכי ניקוז הדמעות עם צינורית סיליקון. בנוסף יש לציין שהסיבוכים של שימוש כזה במיטומיצין היו קלים ולא שכיחים.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!