פטריגיום שכיח בכל העולם ובמיוחד באיזורים טרופיים. נמצאה התאמה בין התפתחות פטריגיום לחשיפה לקרינה אולטרה-סגולה, אם כי יובש, דלקות וחשיפה לרוח ואבק או תנאים מגרים אחרים עלולים לתרום אף הם. הבעיה העיקרית בטיפול בפטריגיום היא יכולתו לחזור לאחר ניתוח. שיטות טיפול שונות נוסו במטרה להפחית את החזרה והן כוללות רדיו-תרפיה, חומרים אנטי-מטבוליטיים, מתלה לחמית או שתלי לחמית, לימבוס או ממברנה אמניוטית. השתלות לחמית לסוגיהם נחשבות כיום לשיטות הבטוחות ביותר כיום עם תוצאות משופרות של מניעת חזרה.

במחקר שבוצע במחלקת העיניים של Baskent University School of Medicine, Ankara, Turkey חיפשו אמצעי אובייקטיבי להערכת הפרפוזיה של השתל לאחר הניתוח. הפתרון שנמצא היה על ידי ביצוע אנגיוגרפיה. במחקר השוו את התוצאות של אנגיוגרפיה של המקטע הקדמי עם פלואורסצאין – FA עם אלה של ICG – אנגיוגרפיה עם אינדוציאנין ירוק. (4)

המחקר היה פרוספקטיבי. נכללו בו 12 עיניים של 11 חולים עם פטריגיום ראשוני שטופל על ידי ניתוח אקסיזיה והשתלת שתל לחמית-לימבוס שנלקח מהחלק העליון של העין ונתפר עם תפרי משי 0-8. כל החולים נבדקו כעבור 1, 7, 14, 30 ימים ולאחר מכן מדי חודש במשך חצי שנה לאחר הניתוח. בכל החולים בוצעו בדיקות FA ו- ICG של המקטע הקדמי ביום הראשון, השביעי וכעבור חודש לאחר הניתוח. האנגיוגרפיה עם פלואורסצאין בוצעה על ידי הזרקת 5 מ”ל פלואורסצאין 10% לוריד וצילום החל מתום ההזרקה, כל שניה למשך הדקה הראשונה וכל 10 שניות במשך 4 דקות וכל דקה עד לחלוף 10 דקות מההזרקה. מערכת הצילום היתה דיגיטלית מתוצרת טופקון. מיד עם תום ביצע ה- FA הוזרק לוריד 1.5 מ”ל תמיסה שהכילה 25 מ”ג ICG שאח”כ נשטפה ב- 5 מ”ל סילין. החל ממועד ההזרקה צולמה העין כל שניה למשך הדקה הראשונה, כל 10 שניות למשך 4 הדקות שלאחר מכן וכל דקה לאחר מכן עד לחלוף 25 דקות מההזרקה. במהלך הצילום בוצע מעקב אחר תוצאותיו על מוניטור ברזולוציה גבוהה.

התוצאות היו כלהלן: עם FA לא הודגמה פרפוזיה של השתל עד חודש מהניתוח. 5 שתלים הדגימו איזופלואורסצנציה עם מעט וסקולריזציה ואילו שאר 7 השתלים הדגימו היפופלואורסצנציה ללא וסקולריזציה. מאידך, עם ICG כבר ביום הראשון שלאחר הניתוח כל 12 השתלים הדגימו נקודות היפרפלואורסצנטיות רבות בגבולות בפאזה המאוחרת. בימים 7 ו- 10 לאחר הניתוח השתלים היו עדיין היפופלואורסצנטיים אך עם פרפוזיה שמקורה בכלי הדם האפיסקלרליים. חודש לאחר הניתוח ICG הדגים איזופלואורסצנציה ב- 10 מתוך 12 השתלים עם וסקולריזציה של השתל עצמו ופרפוזיה מושלמת.

המסקנה של החוקרים הייתה שבאמצעות ICG של המקטע הקדמי ניתן לעקוב אחר פרפוזיה של השתל לאחר ניתוח פטריגיום. כמובן שיש צורך במחקר נוסף כדי לזהות את המשמעות של מידת הפרפוזיה של שתל הלחמית על מידת חזרת הפטריגיום.