אויסצרציה מבוצעת לרוב כדי להוציא עין שאין תקווה להחזיר לה יכולת ראיה והיא מכאיבה מאד, פצועה מאד, או עם מחלה בשלב מתקדם. כאשר הדבר ניתן, במהלך ניתוח כזה מוכנס שתל לתוך חלל הסקלרה לאחר הוצאת תוכן העין. זאת במטרה לשחזר את נפח העין, דבר שישפר את המראה והתנועתיות של הפרוטזה. לרוב משתמשים בכדורים קשיחים – סולידיים העשויים מסיליקון, פלסטיק אקרילי, פוליאתילן עם חורים (Medipor) או הידרוקסיאפטיט. הפוליאתילן המחורר וההידרוקסיאפטיט מאפשרים דגילה פיברו-וסקולרית לתוך השתל ואיטגרציה שלו לגוף המושתל. כתוצאה מכך צפויים פחות סיבוכים של זיהום השתל ופליטה שלו. האפשרות להכניס בתוך שתלים כאלה Peg מגדילה את תנועתיות השתל. כיון ששתלים קשיחים הינם בקוטר הגדול מהפתח בסקלרה, יש להרחיב את הפתח כדי להכניסם, או להשתמש בשתלים בקוטר קטן מהדרוש למילוי חלל הסקלרה. כדי להתגבר על בעיה טכנית זו הוצע להשתמש במשחת הידרוקסיאפטיט המשמשת לפרוצדורות ניתוחיות אחרות, הכוללות השתלת עצם או טיפולים פריאודנטליים. את משחת ההידרוקסיאפטיט ניתן להזריק והיא מתקשחת בתנאים פיזיולוגיים. היא גורמת לתגובה מקומית זניחה ולא נודדת ממקום השתלתה.
במחקר שבוצע ב- Department of Ophthalmology, Wake Forest University School of Medicine, Winston-Salem, North Carolina, USA and the Department of Pathology, Wake Forest University School of Medicine, Winston-Salem, North Carolina, USA נבדק שימוש בהזרקת הידרוקסיאפטיט בניתוחי אויסצרציה במודל חיה בארנבות במטרה לפשט את שיטת הניתוח ולהשיג את המילוי האופטימלי של חלל הסקלרה. (4) הניתוח הניסיוני בוצע ב- 12 עיניים של 12 ארנבות. שלוש ארנבות הוקרבו כעבור שבועיים, שלוש הוקרבו כעבור 6 שבועות ושלוש כעבור 6 חדשים. נמדד הגודל של כל עין מנותחת (קוטר אקסיאלי ולטרלי) ובוצעה השוואה עם העין השניה שלא נותחה. בוצעה גם בדיקה היסטופתולוגית של העין המנותחת להערכת מידת הדלקת, הוסקולריזציה והאוסיפיקציה.
התוצאות הצביעו על כך שאורך העין המיועדת לאויסצרציה היה קטן בממוצע ב- 0.15 מ”מ מהעין השניה, לפני הניתוח. שבועיים לאחר הניתוח העין המנותחת היתה קטנה ב- 0.8 מ”מ מהעין השניה והבדל זה גדל ל- 3.1 מ”מ 6 חדשים לאחר הניתוח. הבדיקה ההיסטופתולוגית הצביעה על הפחתה בדלקת הגרנולומטוטית והגברת הוסקולריזציה עם התקדמות הזמן עם עדות להתחלת מטפלסיה של עצם.
מסקנת החוקרים הייתה שניתן למלא עין במשחת הידרוקסיאפטיט במהלך ניתוח אויסצרציה, דבר שמתאפשר דרך פתח קטן יחסית בסקלרה ללא צורך בהרחבתו. אי לכך יש סיכוי לטכניקה ניתוחית כזו אך יש עדיין צורך במחקר נוסף לוודא את היציבות של מישחת הידרוקסיאפטיט בחלל הסקלרלי, לפני יישומה השגרתי באנשים.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!