במחקר שבוצע במחלקת העיניים ב- Middelheim Hospital, Antwerp, Belgium נבדקה התוצאה הפונקציונלית בקבוצת חולית שעברו ניתוח טרנסלוקציה מקולרית מלאה עם רטינוטומיה של 360 מעלות. הניתוח בוצע כטיפול ב- AMD עם נאווסקולריזציה כורואידלית מתחת לפובאה.(5)

קבוצת המחקר כללה 50 עיניים של 50 חולים עוקבים עם AMD ונאווסקולריזציה סב-פובאלית שעברה את הניתוח מינואר 1999 ועד יולי 2000. בכל העיניים בוצע גם ניתוח מאזן של השרירים החוץ עיניים. משך המעקב היה מ- 12 ועד 36 חדשים (מדיאן 21, סטיית תקן 5.4).

בעקבות הניתוח חדות הראיה (המתוקנת) שופרה ב- שתי שורות סנלן או יותר ב- 33 (66%) עיניים ונשארה ללא שינוי ב- 28%. רק 3 עיניים שהיוו 6% היתה ירידה בראיה ביעור של שתי שורות או יותר לאחר הניתוח. חדות הראיה הסופית היתה 20/50 או טובה יותר ב- 32% מהמקרים, כאשר במעט עיניים יחסית – 8 עיניים שהיוו 16%, הראיה בסוף המעקב היתה פחות מ- 20/200. 34 חולים (68%) היו מסוגלים לקרוא דפוס עיתון עם תיקון “שיגרתי” של 3+ עד 4+ או באמצעות מערכות הגדלה חזקות יותר. יתר החולים יכלו לקרוא עם מערכות הגדלה. הסיבוכים כללו PVR ב- 9 עיניים (18%), נאווסקולריזציה כורואידלית חוזרת ב- 5 עיניים (10%), דיפלופיה ב- 3 עיניים (6%), דימום כורואידלי בשתי עיניים (4%) וחור מקולרי בעין אחת. בעין אחת היתה גם היפוטוניה זמנית.

המסקנה היתה, שהיות ו- 68% מהחולים השיגו חדות ראיה שמאפשרת קריאה באמצעות משקפי קריאה, ניתוח טרנסלוקיה של הפובאה מסוג זה יכול להיחשב לגישה טיפולית יעילה בחולים עם נאווסקולריזציה מתחת לפובאה. חשוב לכן להגדיר טוב יותר את האוכלוסייה שתפיק ממנו את היתרון המרבי.