עיניים

ניתוחי רשתית – טרנסלוקציה מקולרית כטיפול ב- AMD עם נאווסקוליזציה כורואידלית מתחת לפובאה


AMD הינו הגורם המוביל לעיוורון בגיל המבוגר בעולם המערבי ו-AMD עם נאווסקולריזציה אחראי לקרוב ל- 90% מהמקרים עם איבוד ראיה חמור כתוצאה ממחלה זו. הטיפול בנאווסקולריזציה מחוץ לפובאה וליד הפובאה בפוטוקואגולציה עם לייזר הוכח כיעיל אך הטיפול ב- CNV מתחת לפובאה יותר בעייתי. ב- 1993 הציגו Machmer ו- Steinhorst גישה טיפולית חדשנית שהתבססה על גרימת היפרדות רשתית באופן מלאכותי, רטינוטומיה של 360 מעלות וטרנסלוקציה של הפובאה לאיזור של פיגמנט אפיתל רטינלי בריא. למרות העניין שעוררה, השיטה לא התקבלה בזמנו בגלל שיעור הסיבוכים הגבוה. הבעיות העיקריות שהתעוררו כללו PVR והטיה של התמונה. כדי לפתור את בעיית ההטיה של התמונה Eckardt וחבריו שילבו רוטציה של המקולה עם רוטציה מתקנת של העין באמצעות ניתוח השרירים החוץ עיניים. ב- 1998 De Juan וחבריו פתחו פרוצדורה של טרנסלוקציה מקולרית מוגבלת ללא רטינוטומיה רחבה בעזרת קיצור הסקלרה והשלימו את הטיפול בפוטוקואגולציה באיזור שלא כולל את הפובאה. פרוצדורה זו פחות מורכבת מרטינוטומיה של 360 מעלות אך ההזזה של הפובאה מועטה ובלתי צפויה.


במחקר שבוצע במחלקת העיניים ב- Middelheim Hospital, Antwerp, Belgium נבדקה התוצאה הפונקציונלית בקבוצת חולית שעברו ניתוח טרנסלוקציה מקולרית מלאה עם רטינוטומיה של 360 מעלות. הניתוח בוצע כטיפול ב- AMD עם נאווסקולריזציה כורואידלית מתחת לפובאה.(5)

קבוצת המחקר כללה 50 עיניים של 50 חולים עוקבים עם AMD ונאווסקולריזציה סב-פובאלית שעברה את הניתוח מינואר 1999 ועד יולי 2000. בכל העיניים בוצע גם ניתוח מאזן של השרירים החוץ עיניים. משך המעקב היה מ- 12 ועד 36 חדשים (מדיאן 21, סטיית תקן 5.4).

בעקבות הניתוח חדות הראיה (המתוקנת) שופרה ב- שתי שורות סנלן או יותר ב- 33 (66%) עיניים ונשארה ללא שינוי ב- 28%. רק 3 עיניים שהיוו 6% היתה ירידה בראיה ביעור של שתי שורות או יותר לאחר הניתוח. חדות הראיה הסופית היתה 20/50 או טובה יותר ב- 32% מהמקרים, כאשר במעט עיניים יחסית – 8 עיניים שהיוו 16%, הראיה בסוף המעקב היתה פחות מ- 20/200. 34 חולים (68%) היו מסוגלים לקרוא דפוס עיתון עם תיקון “שיגרתי” של 3+ עד 4+ או באמצעות מערכות הגדלה חזקות יותר. יתר החולים יכלו לקרוא עם מערכות הגדלה. הסיבוכים כללו PVR ב- 9 עיניים (18%), נאווסקולריזציה כורואידלית חוזרת ב- 5 עיניים (10%), דיפלופיה ב- 3 עיניים (6%), דימום כורואידלי בשתי עיניים (4%) וחור מקולרי בעין אחת. בעין אחת היתה גם היפוטוניה זמנית.

המסקנה היתה, שהיות ו- 68% מהחולים השיגו חדות ראיה שמאפשרת קריאה באמצעות משקפי קריאה, ניתוח טרנסלוקיה של הפובאה מסוג זה יכול להיחשב לגישה טיפולית יעילה בחולים עם נאווסקולריזציה מתחת לפובאה. חשוב לכן להגדיר טוב יותר את האוכלוסייה שתפיק ממנו את היתרון המרבי.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה