Detecting Early Glaucoma by Assessment of Retinal Nerve Fiber Layer Thickness and Visual Function
Christopher Bowd, Linda M. Zangwill, Charles C. Berry, Eytan Z. Blumenthal, Cristiana Vasile, Cesar Sanchez-Galeana, Charles F. Bosworth, Pamela A. Sample, Robert N. Weireb
Invest Ophthalmol Vis Sci. 2001;42:1993-2003
המטרה של המחקר הייתה להשוות את היכולות של 4 שיטות בדיקה חדשות להבדיל בין עיניים בריאות לעיניים עם גלאוקומה התחלתית. המדובר בשיטות הבדיקה שלהלן:
1. Scanning laser polarimetry – SLR
2. Optical coherence topography – OCT
3. Short-wavelength automated perimetry – SWAP
4. Frequency-doubling technology (FDT) perimetry
תוצאות הבדיקות הללו הושוו עם אבחנה שנעשתה לפי השיטות הקלאסיות של בדיקת שדה ראיה באמצעות standard automated perimetry (או SAP) והמראה של עצב הראיה.
ה- SLR משתמש בטכנולוגית confocal scanning כדי למדוד את האור המוחזר מה- NFL ואשר לפיו ניתן להעריך את עובי השכבה.
ה- OCT משתמש בטכנולוגית low coherence interferometry כדי להעריך את עובי ה- NFL הפריפפילרי. המכשיר מודד את האיחור של האור המוחזר מהשכבה וממראה המשמשת להשוואה.
ה- SWAP הינו מודיפיקציה של מכשיר ההמפרי המוכר לבדיקה ממוחשבת של שדה הראיה. מכשיר זה בודק במיוחד את ה-short-wavelength cones וה-small bistratified blue-yellow ganglion cells.
ה- FDT מבוסס על frequency-doubling effect ואשר נועד לבדוק פעילות תת-קבוצה של תאי גנגליון מגנוצלולריים.
הבדיקות בוצעו בעין אחת של 94 אנשים. 38 מהם היו עיניים בריאות על פי מראה עצב הראיה ושדה הראיה. ב- 42 עיניים אובחנה גלאוקומה התחלתית לפי שדה הראיה וב-51 עיניים אובחנה גלאוקומה התחלתית לפי מראה עצב הראיה.
המסקנה היתה שהפרמטרים הרגישים ביותר של ה- OCT ושל ה- FDT היו רגישים יותר מהפרמטרים הרגישים ביותר של SWAP ושל SLP
הספציפיות והרגישות של הפרמטר הטוב ביותר לא היו מספיקים כדי להוות שיטת סקירה יחידה לגלאוקומה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!