במשך עשרות שנים התבסס הטיפול בקרצינומה קשקשית של ראש־צוואר (HNSCC) בשלושה תחומים טיפוליים: קרינה, כימותרפיה וניתוח. בשנים האחרונות נוסף תחום רביעי – אימונותרפיה, אשר שינתה את הפרדיגמה הקיימת בטיפול האונקולוגי וגרמה לשיפור תוצאות ההישרדות.
ממצאים
האימונותרפיה ב־HNSCC השיגה הצלחה ראשונה בניסויי פאזה III באמצעות מעכבי נקודות בקרה חיסוניות (immune checkpoint inhibitors – ICIs) המכוונים לחלבון PD-1, בחולים עם מחלה חוזרת או גרורתית (recurrent/metastatic). עם זאת, רק כ־15%–20% מהחולים עם HNSCC חוזרת או גרורתית משיגים תגובה ממושכת לטיפול.
ניסויים שבאו לאחר מכן ניסו להרחיב את השימוש ב־ICI גם למצבים דפיניטיביים או מרפאים, בשילוב עם טיפולי כימורדיותרפיה המקובלים. מחקרים אלה הניבו תוצאות מאכזבות, והעלו חשש כי מתן בו־זמני של ICI עם קרינה או עם כימורדיותרפיה – או דיכוי התגובה החיסונית הנגרם על ידי טיפולים אלו – עשוי להסביר את חוסר היעילות.
לפיכך, מחקרים עדכניים יותר ניסו לשלב את ה־ICI באופן סדרתי:
- לפני ניתוח סטנדרטי במסגרת טיפול נאואדג’ובנטי
או - לאחר הטיפול הדפיניטיבי במסגרת טיפול אדג’ובנטי או תחזוקתי
ניסויים אלה הניבו תוצאות מעורבות, אך מחקרי פאזה מוקדמים בטיפול הנאואדג’ובנטי הראו אותות ראשוניים מבטיחים של תגובה לטיפול. מחקרים נוספים מתנהלים כיום עם שילובים טיפוליים שונים במסגרת נאואדג’ובנטית ואדג’ובנטית, וזאת כדי להעריך שיעורי תגובה והישרדות.
מסקנות ומשמעות
הכנסת מעכבי נקודות הבקרה החיסוניות הביאה לשינוי דרמטי בנוף הטיפול ב־HNSCC. ניסויים שהושלמו סיפקו תקווה חדשה לחולים, אולם הכישלונות במספר מצבים טיפוליים מצביעים על הצורך במחקרים נוספים המבוססים על הבנה ביולוגית עמוקה יותר של התגובה החיסונית, על מנת להרחיב את השימוש באימונותרפיה בגידולי ראש־צוואר.
פרופ’ יוסף אלידן הקתדרה ע”ש לאשה אייזן באוטולרינגולוגיה (אמריטוס) מחלקת אף, אוזן גרון וניתוחי ראש־צוואר, בית החולים האוניברסיטאי של הדסה
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!