גורמי סיכון לדמנציה לאחר אירוע מוחי

מקור: The Lancet Regional Health – Europe

ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחות דמנציה לאחר אירוע מוחי, עם פרופילים ייחודיים במקרים של הופעה מוקדמת או הופעה מאוחרת של הפגיעה הקוגניטיבית. במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe מדווחים חוקרים מגרמניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תסמונת מטבולית, בפרט רמות HDL נמוכות, הינה גורם סיכון חדש ויעד מבטיח למניעת דמנציה לאחר אירוע מוחי.

המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, נערך בשישה מרכזים לטיפול באירוע מוחי ברחבי גרמניה בתקופה שבין מאי 2011 ועד ינואר 2019 ונועד לזהות גורמי סיכון לדמנציה לאחר אירוע מוחי לאורך חמש שנים. מדגם המחקר כלל 736 חולים (גיל ממוצע של 68.0 שנים, 33.3% נשים) שאושפזו בשל אירוע מוחי איסכמי או המורגי ולא סבלו קודם לכן מדמנציה.

המשתתפים השלימו הערכה בתחילת הדרך ולאורך המעקב, כולל הערכות קליניות, קרדיו-מטבוליות, נוירו-פסיכולוגיות ובדיקות הדמיה.

התוצא העיקרי היה היארעות דמנציה לאחר אירוע מוחי; תוצאים משניים עיקריים כללו הופעה מוקדמת של דמנציה לאחר אירוע מוחי (אבחנה בתוך 3-6 חודשים מהאירוע המוחי) והופעה מאוחרת של דמנציה (אבחנה לאחר למעלה משישה חודשים מהאירוע המוחי).

לאורך חמש שנים, 55 חולים פיתחו דמנציה לאחר אירוע מוחי, עם שיעורי היארעות מצטברים לאחר חמש שנים של 8.8% (רווח בר-סמך 95% של 6.5-11.1%). מבין אותם 55 חולים, 38.2% סווגו עם הופעה מוקדמת של דמנציה.

מניתוח הנתונים עולה תרומה משמעותית לדמנציה לאחר אירוע מוחי של גיל של 74 שנים ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 4.76), דרגה חמורה יותר של אירוע מוחי בקבלה (יחס סיכון מתוקן של 2.68), ליקוי קוגניטיבי בשלב האקוטי (יחס סיכון מתוקן של 5.86), אבחנה של סוכרת (יחס סיכון מתוקן של 2.28), תסמונת מטבולית (יחס סיכון מתוקן של 2.05), רמות HDL נמוכות (יחס סיכון מתוקן של 2.61) והישנות אירוע מוחי (יחס סיכון מתוקן של 2.36) (p<=0.05 בכל המקרים).

הופעה מוקדמת של דמנציה לאחר אירוע מוחי נקשרה בקשר מובהק יותר עם חומרת אירוע מוחי ראשוני ופרפור פרוזדורים, כאשר הופעה מאוחרת של דמנציה לאחר אירוע מוחי נקשרה בעיקר עם גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים הפיכים, בפרט תסמונת מטבולית והישנות אירוע מוחי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את האופי המולטיפקטוריאלי של הסיכון לדמנציה לאחר אירוע מוחי ומדגישים את ההבדלים תלויי הזמן בגורמי סיכון פרטניים.

The Lancet Regional Health – Europe, Aug 19, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן