גישת המעקב וההמתנה הפכה נפוצה יותר בקרב חולי סרטן רקטום מתקדם מקומית עם תגובה מלאה לטיפול ניאו-אדג’ובנטי. כ-80% מהמטופלים עם תגובה קלינית מלאה יכולים להימנע מכריתת מזורקטום מלאה ולשמר את הרקטום. עם זאת, השימוש בגישה זו במטופלים עם תגובה כמעט מלאה לטיפול ניאו-אדג’ובנטי “שנוי מאוד במחלוקת”, לדברי ד”ר אלן ונוק מאוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו.
תגובה קלינית כמעט מלאה משמעותה שאין סימן לגידול 8 שבועות לאחר הטיפול הניאו-אדג’ובנטי המלא, אך מיטת הגידול לא החלימה לחלוטין. מטרת המעקב וההמתנה בתרחיש זה היא לתת לנגעים עם תגובה כמעט מלאה זמן להפוך לתגובות מלאות. מחקרים עדכניים דיווחו על שיעורי המרה הנעים בין 39% ל-90% ממטופלים עם תגובה כמעט מלאה שהפכה למלאה.
עלו חששות כי המתנה להפיכת תגובות כמעט מלאות לתגובות מלאות משאירה זמן נוסף לגידולים מסוימים להתפשט, וכי צמיחה מחדש של הגידול שכיחה יותר בהשוואה לתגובה מלאה. מחקר חדש מצא כי 13% מהמטופלים עם תגובה כמעט מלאה פיתחו גרורות מרוחקות לעומת כ-5% מאלו עם תגובה מלאה לטווח ארוך.
ד”ר חוליו גרסיה-אגילר, חלוץ בגישת המעקב וההמתנה בסרטן הרקטום, הסביר כי גם במקרה של צמיחה מחודשת, “ניתוח עדיין מרפא”. בסך הכל, כ-50%-60% מהמטופלים עם תגובה כמעט מלאה יכולים להימנע מניתוח ולשמר את הרקטום. בחירת המטופלים המתאימים למעקב והמתנה מתבססת על הגדרת התגובה הקלינית הכמעט מלאה בניסוי OPRA. ה-NCCN אימץ הגדרה זו בהנחיותיו לסרטן הרקטום לשנת 2023.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!