משלב Serplulimab עם כימותרפיה מביא להארכת ההישרדות הכוללת בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell Lung Cancer) בשלב מתקדם, אשר לא קיבלו טיפול קודם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי SCLC הינו תת הסוג האגרסיבי ביותר של סרטן ריאות ואחראי לכ-15% מכלל המקרים של ממאירות ריאתית. מרבית החולים מאובחנים עם מחלה בשלב מתקדם ורק כ-7% שורדים לאחר חמש שנים מקביעת האבחנה.

קו הטיפול הראשון במשך זמן רב היה משלב כימותרפיה של פלטינום עם Etoposide וחציון משך ההישרדות הכוללת עמד על כ-10 חודשים. המשלב של מעכבי PD-1 עם כימותרפיה הוביל לשינוי גישת הטיפול במקרים של SCLC בשלב מתקדם. עם זאת, אין עדויות ברורות אודות התועלת האפשרית של הוספת Serplulimab, נוגדן חדש כנגד PD-1, לטיפול כימותרפי באוכלוסיית חולים זו.

במחקר ASTRUM-005, מחקר כפל-סמיות בינלאומי בחנו החוקרים את תוצאות הוספת Serplulimab לקו טיפול ראשון בחולים עם SCLC בשלב מתקדם. המחקר כלל 585 חולים (גיל חציוני של 61.1 שנים; 82.2% גברים) אשר טופלו ב-114 בתי חולים בשש מדינות. כל המשתתפים במחקר לא קיבלו בעבר טיפול סיסטמי.

במסגרת המחקר חולקו באקראי 389 חולים לקבלת Serplulimab במינון 4.5 מ”ג/ק”ג דרך הוריד כל שלושה שבועות, בשילוב עם Carboplatin ו-Etoposide אחת לשלושה שבועות, לאורך עד 12 שבועות. יתר 196 החולים במחקר טופלו בכימותרפיה עם פלסבו.

התוצא העיקרי היה ההישרדות הכוללת. תוצאים משניים כללו הישרדות ללא-התקדמות ואירועים חריגים.

פחות ממחצית מהחולים (42.1%) השלימו את המחקר, כאשר ברוב המקרים (79.5%) הופסקה תרופת המחקר.

לאחר חציון מעקב של 12.3 חודשים, החוקרים זיהו שיפור מובהק סטטיסטית בהישרדות הכוללת בזרוע הטיפול ב- Serplulimab (חציון של 15.4 חודשים לעומת 10.9 חודשים; יחס סיכון של 0.63, רווח בר-סמך 95% של 0.49-0.82).

שיעורי ההישרדות לאחר שנה אחת (60.7% לעומת 47.8%) ולאחר שנתיים (43.1% לעומת 7.9%) היו גבוהים יותר בקרב מטופלים ב- Serplulimab.

חציון משך ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר בזרוע הטיפול ב- Serplulimab (5.7 חודשים לעומת 4.3 חודשים; יחס סיכון של 0.48, רווח בר-סמך 95% של 0.38-0.59).

שיעורי אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי של היו דומים בקרב חולים בזרוע Serplulimab עם כימותרפיה ובזרוע כימותרפיה בלבד (69.9% לעומת 56.1%, בהתאמה). האירועים החריגים הנפוצים בדרגה 3 ומעלה כללו ירידה בספירת נויטרופילים (14.1% עם Serplulimab לעומת 13.8% עם פלסבו), ירידה בספירת תאים לבנים (8.5% לעומת 8.7%, בהתאמה), ירידה בספירת טסיות (6.2% לעומת 8.2%, בהתאמה) ואנמיה (5.4% לעומת 5.6%, בהתאמה).

אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי הובילו להפסקת הטיפול ב-4.9% מהחולים בזרוע Serplulimab וב-4.1% מאלו בזרוע הפלסבו. שיעור גבוה יותר של מטופלים ב- Serplulimab פיתחו אירועים חריגים על-רקע חיסוני (37% לעומת 18.4%, בהתאמה).

החוקרים כותבים כי למרות מגבלות המחקר, הממצאים תומכים בתועלת ההישרדותית של הוספת Serplulimab לטיפול כימותרפי בטיפול בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC.

JAMA, Dec 2022

לידיעה ב-Healio