מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-International Liver Congress עולה קורלציה בין חשיפה למעכבי תעלות מימן ובין סיכון מוגבר לזיהום חמור ודה-קומפנסציה של הכבד בתת-קבוצה של חולים עם שחמת כבד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבטיחות של מעכבי תעלות מימן בחולים עם שחמת כבד עדיין שנויה במחלוקת. ישנם נתונים סותרים אודות ההשפעה של תרופות אלו על מספר סיבוכים הקשורים בכבד, כולל זיהומים, דה-קומפנסציה ותמותה.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 76,251 חולים עם שחמת כבד מפוצה ממאגר Veterans Health Administration, מהם 23,628 קיבלו טיפול במעכבי תעלות מימן בתחילת הדרך. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת היארעות זיהומים, דה-קומפנסציה ותמותה מכל-סיבה, תוך תקנון לתחלואות קרדיווסקולאריות, טיפול בסטטינים, נוגדי-טסיות ואשפוזים בשל דימום ממערכת העיכול.
מהתוצאות עולה קשר בין מעכבי תעלות מימן ובין סיכון מופחת לתמותה בקרב חולים שאושפזו בשל דימום ממערכת העיכול (יחס סיכון של 0.88, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.92), אך לא זוהה קשר עם הסיכון לתמותה מכל-סיבה בקרב חולים שלא אושפזו בשל דימום ממערכת העיכול (יחס סיכון של 0.99, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.02).
עם זאת, השימוש במעכבי תעלות מימן לווה בסיכון מוגבר לדה-קומפנסציה של שחמת (יחס סיכון של 1.64, רווח בר-סמך 95% של 1.61-1.68) וזיהום חמור (יחס סיכון של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.24) עם עליה של הסיכון עם חשיפה למינון גבוה יותר. הקשר הבולט ביותר תועד בין זיהום ובין דלקת צפק חיידקית ספונטאנית (יחס סיכון של 1.77, רווח בר-סמך 95% של 1.66-1.88), כאשר טיפול במעכבי תעלות מימן לווה בעליה של 77% בסיכון לסיבוך זה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיפה למעכבי תעלות מימן מלווה בסיכון מוגבר לזיהומים חמורים ודה-קומפנסציה של שחמת כבד במדגם גדול של יוצאי צבא בארצות הברית. ממצאים אלו עשויים לספק הסבר לקשר בין חשיפה למעכבי תעלות מימן ובין תמותה על-רקע מחלת הכבד.
בשורה התחתונה, אין להימנע לחלוטין מטיפול במעכבי תעלות מימן בשל חשש מפני סיבוכים הקשורים בכבד. עם זאת, יש להגביל את השימוש בתרופות אלו להתוויות מתאימות ובמינון היעיל הנמוך ביותר.
מתוך כנס ה-International Liver Congress
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!