תכניות פעילות גופנית סדירה משפיעות לטובה על בריאות הלב ומסייעות בהפחתת משקל בנשים לאחר סרטן שד, במידה והן מתחילות בכך לאחר הניתוח, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך כנס ה-SABCS (San Antonio Breast Cancer Symposium).
במחקר מבוקר בו הנשים הוזמנו לקחת חלק, צריכת חמצן מקסימאלית של הנשים שלקחו חלק בתכנית פעילות גופנית סדירה שבה לרמות שקדמו לניתוח, בעוד שבאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי תועדה ירידה מובהקת סטטיסטית בצריכת החמצן המקסימאלית.
החוקרים אספו נתונים אודות נשים שלקחו חלק במחק EBBA-II (Energy Balance and Breast Cancer Aspect), בגילאי 18-75 שנים, עם אבחנה של סרטן שד בשלב I–II. צריכת חמצן מקסימאלית נבחנה בשלוש נקודות זמן שונות, לפני ניתוח ו-6 ו-12 חודשים לאחר הניתוח. הנשים חולקו באקראי לאחר הניתוח לקבוצת ביקורת (188 נשים, טיפול סטנדרטי), או קבוצת התערבות (187 נשים), שסווגה לפי מצב המנופאוזה. ההתערבות הגופנית ארכה 12 חודשים והחלה 2-3 שבועות לאחר הניתוח, כאשר הנשים קיבלו תכנית אימונים מפורטת על-בסיס צריכת החמצן המקסימאלית שלהן בתחילת הדרך. הנשים נפגשו לאימונים בקבוצות של 10-12 נשים למשך 60 דקות, פעמיים בשבוע, לאורך תקופה של 12 חודשים, והתבקשו להשלים לפחות 120 דקות של פעילות גופנית בביתן.
מדגם המחקר כלל 357 נשים עם סרטן שד, בגיל ממוצע של 55 שנים בעת האבחנה, עם מדד מסת גוף של 25.1 ק”ג למטר בריבוע, צריכת חמצן מקסימאלית ממוצעת של 31.5 מ”ל/דקה/ק”ג טרם הניתוח. החוקרים מדווחים כי 57% מהנשים השלימו טיפול כימותרפי (טיפול אדג’וונטי המבוסס על Paclitaxel, Epirubicin/Cyclophosphamide).
מהנתונים עלה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות תועדה ירידה של 2.7% בצריכת החמצן המקסימאלית לאחר שישה חודשים, אך חל שיפור של 2.3% לאחר 12 חודשים, בהשוואה למדדים טרם הניתוח (p=0.001). בנשים עם סרטן שד בקבוצת הביקורת תועדה ירידה של 10% בצריכת החמצן המקסימאלית שישה חודשים לאחר הניתוח וירידה של 3.8% בצריכת החמצן המקסימאלית תועדה לאחר 12 חודשים, בהשוואה למצב לפני הניתוח (p<0.001).
בקרב נשים בקבוצת הביקורת שקיבלו טיפול כימותרפי תועדה ירידה של 5.3 מ”ל/דקה/ק”ג בצריכת החמצן המקסימאלית (16.2%) לאחר שישה חודשים. ירידה זו בצריכת החמצן המקסימאלית לאחר שישה חודשים הייתה הבולטת ביותר בנשים שקיבלו טיפול ב-Paclitaxel בלבד, או משלב Paclitaxel עם Epirubicin/Cyclophosphamide (6.1 מ”ל/דקה/ק”ג, ירידה של 18.7%). לשם השוואה, בנשים בקבוצת ההתערבות שקיבלו טיפול כימותרפי תועדה ירידה של 2.4 מ”ל/דקה/ק”ג (7.6%) בצריכת החמצן המקסימאלית לאחר שישה חודשים ולאחר 12 חודשים צריכת החמצן המקסימאלית הייתה דומה לזו שתועדה טרם הניתוח. ההבדלים בין שתי הקבוצות בצריכת החמצן המקסימאלית לאחר 6 ו-12 חודשים נטו לטובת קבוצת ההתערבות.
החוקרים הסבירו כי ממצאי המחקר תומכים בבירור באימון גופני מותאם אישית במהלך טיפול אדג’וונטי לסרטן שד, אשר עשוי לצמצם את ההידרדרות בתפקוד הקרדיווסקולארי, ובפרט באלו שקיבלו טיפול כימותרפי.
מתוך כנס ה-SABCS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!