מומחים מארצות הברית טוענים כי על בתי ספר לרפואה ומרכזי טיפול רפואי לנקוט מאמצים נוספים לשנות את התרבות הקיימת בכל הנוגע לטיפול-יתר ולשים דגש רב יותר על קבלת ממצאים שטיבם אינו ברור.
חלק מהפתרונות עשויים לכלול שינויים ברמת ההכשרה של אנשי צוות רפואי. הבעיה העיקרית היא הכשרה לא-מספקת בבתי ספר לרפואה כיצד להתמודד עם ממצאים שטיבם אינו מובן היטב; ההשערה של הכותבים היא כי דבר זה מוביל לשימוש-יתר בבדיקות אבחנה ולטיפול יתר. במידה והרופא והחולה אינם מיומנים לשקול קבלת אי-ודאות, אזי כמעט תמיד התרבות הקיימת תתמוך בהתקדמות בכיוון אחד, לכן יש מקום לחינוך לחשיבה לפי סבירויות.
סוגיה נוספת נוגעת לכך שיש להבין כי במצבים נוספים אין צורך לקבל החלטה באופן מיידי. לדוגמא, ישנם מצבים בהם לומדים כי לא ברור מהי דרך הפעולה הטובה ביותר, אך יש עדויות די טובות לפיהן ניתן לבחור באפשרות של מעקב פעיל. מנגד, יש מצבים בהם גישה זו היא מאוד קשה.
שיקול שלישי הוא לנסות לשמור את הדיונים ממוקדים בנתונים הידועים אודות המחלה הספציפית. אחת הדוגמאות הברורות היא כי כאשר זורקים לחלל האוויר את המילה “סרטן” או “קרצינומה”, אין אפשרות אמיתית להבין או לקבל מידע אודות מהות המחלה.
ישנה תנועה מסוימת המנסה לשנות את השמות של חלק מהמחלות הנכללות תחת הקטגוריה של מחלות סרטן. במידה ויהיה מספיק מידע ביולוגי בכדי שניתן יהיה לקבוע כי גידולים אלו אינם מתנהגים כמו גידולים ממאירים שגרתיים, אזי לפחות ניתן יהיה להסיר מילה זו מהשולחן ולהתמקד בדברים הידועים והלא-ידועים, תוך נסיון להתמודד עם אי הודאות סביב האבחנה.
הערת מערכת:
אמנם מדובר במחקר מארצות הברית, אך אין ספק כי תופעה זו רווחת גם בארצנו ובהחלט יש חשיבות רבה להכשרת אנשי צוות רפואי באופן ההתמודדות עם ממצאים שטיבם אינו ברור, המזוהים במהלך הערכה רפואית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!