טיפול יומי באספירין לא נמצא יעיל בהפחתת הסיכון להישרדות ללא-מוגלות ומחלות לב וכלי דם במסגרת מחקר ASPREE ואף לווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, בפרט תמותה עקב מחלות ממאירות, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine.
מחקר ASPREE כלל 19,114 משתתפים מאוסטרליה וארצות הברית, במטרה לבחון את תוצאות טיפול באספירין במינון נמוך. המשתתפים היו בגילאי 70 שנים ומעלה (או בגילאי 65 שנים ומעלה במידה והיו שחורים או היספאנים מארצות הברית).
התוצא העיקרי של המחקר היה משלב תמותה, דמנציה ומוגבלות גופנית ממושכת. החוקרים מדווחים כי שיעורי התוצא העיקרי היו דומים בקרב קשישים בריאים שחולקו לטיפול באספירין במינון 100 מ”ג ביום או פלסבו לאורך חמש שנים (21.5 לעומת 21.2 אירועים ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.01; רווח בר-סמך 95% של 0.92-1.11).
החוקרים מדווחים כי שיעורי ההיענות לטיפול במסגרת המחקר עמדו על 62.1% ו-64.1% בקרב מטופלים באספירין ובקרב אלו בקבוצת הפלסבו, בהתאמה, במהלך השנה האחרונה של המחקר.
אירועי דמם מג’ורי היו נפוצים יותר בקבוצת הטיפול באספירין (8.6 לעומת 6.2 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, יחס סיכון של 1.38, רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.62). אירועים אלו כללו בעיקר סיכון מוגבר לדימום ממערכת העיכול (יחס סיכון של 1.87) ודימום תוך-גולגולתי (יחס סיכון של 1.50).
טיפול באספירין לווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (12.7 לעומת 11.1 ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.14, רווח בר-סמך 95% של 1.01-2.19), שנבע בעיקר מתמותה עקב ממאירות (6.7 לעומת 5.1 ל-1,000 שנות-אדם; יחס סיכון של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 1.10-1.56).
המחקר הופסק לאחר חציון מעקב של 4.7 שנים, לאחר שנקבע כי אין תועלת להמשך טיפול באספירין בכל הנוגע לתוצא העיקרי. החוקרים לא זיהו תועלת לאספירין עבור אף אחד מהמרכיבים הפרטניים של התוצא העיקרי, אשר לא הפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם (10.7 לעומת 11.3 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, יחס סיכון של 0.95, רווח בר-סמך 95% של 0.83-1.08).
New Engl J Med, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!