אונקולוגיה

האם הכרת הסיכון הגנטי אכן עשויה להשפיע על התנהגות מטופלים? (Per Med)

במשך שנים רבות, חוקרים בחנו אם הסבר למטופלים אודות הסיכון הגנטי שלהם למחלה כרונית עשוי לעודד אותם להפחית את הסיכון באמצעות שינוי אורחות חיים, דוגמת תזונה בריאה יותר, הפסקת עישון, או הגברת פעילות גופנית; עם זאת, העדויות בנושא לא היו חד-משמעיות. כעת, מנתונים מוקדמים ממחקר גדול מפינלנד עולה כי חלק גדול מהמשתתפים ירדו במשקל והפסיקו לעשן בתוך שנה וחצי מהכרת הסיכון שלהם למחלת לב איסכמית, על-פי גורמי הסיכון המסורתיים והגנטיים שלהם.

מחקר GeneRISK הינו מחקר פרוספקטיבי, שכלל 7,328 משתתפים מדרום פינלנד, בגילאי 45-65 שנים בתחילת הדרך, אשר למדו על הסיכון המשולב שלהם למחלות לב וכלי דם בתוך עשר שנים על-בסיס כלי מבוסס-אינטרנט בשם KardioKompassi. הכלי בוחן את הנתונים האנתרופומטריים ואורחות חיים, ביחד עם הסיכון הפוליגני, על-בסיס הערכת פולימורפיזם ב-49,000 אתרים.

החוקרים התמקדו במחלות לב וכלי דם ומצאו כי בתחילת המחקר, כרבע מאוכלוסיית המחקר היו בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, 40% מהם עישנו וכשליש מהם היו שמנים. רק 17% נטלו תרופות לאיזון כולסטרול. בכלל המדגם, 20% מהגברים ו-15% מהנשים נהגו לעשן.

מנתוני המעקב אודות 3,278 משתתפים לאחר 18 חודשים עלה כי 15% מהמעשנים בסיכון ממוצע ו-17% מהמעשנים בסיכון גבוה הפסיקו לעשן, זאת בהשוואה ל-4% מהמעשנים באוכלוסיה הכללית. יתרה מזאת, 12% מהמשתתפים בסיכון ממוצע ו-15% מאלו בסיכון גבוה ירדו במשקל ושמרו על המשקל החדש.

למעלה משליש מהמשתתפים בסיכון גבוה (36.4%) הפחיתו באופן פעיל את הסיכון שלהם דרך ירידה במשקל, הפסקת עישון ו/או ביקור אצל הרופא. בקרב אלו בסיכון נמוך יותר, 20.5% מהמשתתפים ערכו שינוי במטרה להפחית בסיכון.

לאחר מכן, החוקרים השוו את המשתתפים בסיכון גבוה שערכו שינוי בחייהם אל מול אלו שלא ערכו שינוי דומה ומצאו כי לא היה הבדל גדול בפרופיל הסיכון שלהם מבחינת מין, גיל, מדד מסת גוף או הרגלי עישון. עם זאת, הם מצאו כי בקרב אלו שערכו שינוי בחייהם להפחתת הסיכון לתחלואה תועד עומס פוליגני גבוה יותר, בהשוואה לאחרים.

המשתתפים השיבו לשאלונים וציינו כי המידע אודות הסיכון הפרטני עודד אותן לדאוג יותר למצבם הבריאותי ומרביתם האמינו כי הרופאים יכולים לפרש ולהתבסס על המידע הגנטי בעבודתם.

ההיקף בו המשתתפים ערכו שינוי באורחות החיים שלהם הפתיע את החוקרים, כמו גם הדגש שהמשתתפים נתנו לנתונים הגנטיים. החוקרים שיערו כי הכרת הפרופיל הגנטי בלבד עודדה במיוחד את המשתתפים וייתכן כי חדשנות המידע שיחקה תפקיד בהחלטה על שינוי אורחות החיים.

Per Med. 2018 Jul 1;15(4):271-278

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    היעילות והבטיחות של Donidalorsen כנגד אנגיואדמה תורשתית (N Engl J Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולות עדויות חדשות התומכות במתן Donidalorsen כטיפול מניעתי בחולים עם אנגיואדמה תורשתית לאחר שהוכח כי הטיפול התרופתי הפחית את שיעור התלקחויות המחלה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנגיואדמה תורשתית הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת באירועים חוזרים של נפיחות העלולה להיות מסכנת-חיים.  טיפול מונע ארוך-טווח עשוי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • תוצאות מאכזבות ל-Trilaciclib לטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לקולטנים להורמונים (מתוך הודעת חברת G1 Therapeutics)

    תוצאות מאכזבות ל-Trilaciclib לטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לקולטנים להורמונים (מתוך הודעת חברת G1 Therapeutics)

    הוספת Trilaciclib לטיפול כימותרפי לא הובילה לשיפור הישרדות כוללת בנשים עם סרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים, כך עולה מתוצאות מחקר PRESERVE 2, כפי שדווח ע”י יצרנית התרופה. המומחים מסבירים כי Trilaciclib הינו מעכב CDK4/6 המאושר בארצות הברית להפחתת שיעורי דיכוי מח עצם על-רקע כימותרפיה בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell […]

  • מקרה נדיר בישראל: אדם צעיר לקה בדלקת מוחית הנגרמת מאמבה נדירה  (naegleria Fowleri)

    מקרה נדיר בישראל: אדם צעיר לקה בדלקת מוחית הנגרמת מאמבה נדירה  (naegleria Fowleri)

    משרד הבריאות מעדכן כי גבר תושב מחוז המרכז, בן 25, ללא מחלות רקע, לקה בדלקת מוחית מאמבה נדירה. הצעיר מאושפז בטיפול נמרץ במצב מסכן חיים. בעולם דווחו כ-400 מקרים. מדובר על מחלה נדירה ששיעור התמותה ממנה גבוה. האמבה נמצאת במים מתוקים, שלוליות, או מקורות מים עומדים מסוגים שונים. חקירה של לשכת הבריאות במחוז מרכז של […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

    חודשיים לאחר לידה, כאחת מכל 11 נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה פיתחה תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder, או PTSD), כאשר בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם התינוק תועד סיכון נמוך יותר להפרעת הדחק, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology. ברקע למחקר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה