עדויות נוספות תומכות בעליה בסיכון לדמנציה עם תרופות אנטי-כולינרגיות (BMJ)

נוגדי-דיכאון, תרופות לטיפול במחלת פרקינסון ותרופות אורולוגיות בעלות פעילות אנטי-כולינרגית ברורה עשויים להביא לעליה בסיכון להתפתחות דמנציה עד עשרים שנים לאחר החשיפה לתרופות, כך עולה מתוצאות מחקר גדול מבריטניה, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת BMJ.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר UK Clinical Practice Research Datalink, הכולל רשומות מ-674 מרפאות ברחבי בריטניה. הם השלימו ניתוח סטטיסטי להערכת חולים עם אבחנה חדשה של דמנציה בין אפריל 2006 ועד יולי 2015 ולהשוואת המרשמים לטיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות שניתנו 4-20 שנים לפני אבחנת דמנציה, אל מול קבוצת ביקורת תואמת של חולים ללא דמנציה.

במהלך תקופת החשיפה, 14,453 (35.5%) חולים בקבוצת המקרים ו-86,403 (30.4%) חולים בקבוצת הביקורת קיבלו לפחות מרשם אחד לתרופה בעלת פעילות אנטי-כולינרגית דפיניטיבית, עם מדד ACB (Anticholinergic Cognitive Burden) של לפחות שלוש נקודות; 1,429 חולים (3.5%) בקבוצת המקרים ו-7,909 חולים (2.8%) מקבוצת הביקורת קיבלו מרשם לתרופות עם מדד ACB של 2 נקודות; מרבית החולים (89.4% מאלו בקבוצת המקרים ו-87.1% מאלו בקבוצת הביקורת) קיבלו מרשם לרופה עם מדד ACB של נקודה אחת (פעילות אנטי-כולינרגית אפשרית).

מניתוח הנתונים עלה קשר חיובי ומשמעותי בין כל תכשיר אנטי-כולינרגי עם מדד ACB של 1, 2, או 3 נקודות ובין היארעות דמנציה, עם יחסי סיכויים מתוקנים מקבילים של 1.10, 1.10 ו-1.11. החוקרים מדווחים על קשר מנה-תגובה עבור תרופות בעלות פעילות אנטי-כולינרגית דפיניטיבית (מדד ACB של 2 ו-3 נקודות).

באשר למשפחת התרופות, נוגדי-דיכאון, תרופות אורולוגיות ותרופות נגד פרקינסון עם פעילות אנטי-כולינרגית דפיניטיבית (מדד ACB של 3 נקודות) נקשרו עם התפתחות דמנציה. הקשרים הללו נותרו 15-20 שנים לאחר החשיפה לטיפול התרופתי. תרופות גסטרואינטסטינאליות עם מדד ACB של 3 נקודות לא נקשרו באופן ייחודי עם דמנציה.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקר עוקבה שכלל למעלה מ-3,400 קשישים בארצות הברית וזיהה קשר משמעותי בין תרופות אנטי-כולינרגיות ובין סיכון מוגבר לדמנציה.

BMJ. Published online April 25, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

שליפה מכנית (Thrombectomy) לעומת טיפול תרופתי בשבץ איסכמי בילדים: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של מחקרים השוואתיים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|08/11/2026

מחקר זה נועד להשוות באופן שיטתי את התוצאות הקליניות והבטיחות של שליפה מכנית לעומת טיפול תרופתי שמרני בלבד באוכלוסיית ילדים עם חסימת כלי דם גדולים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן