עדויות נוספות תומכות בעליה בסיכון לדמנציה עם תרופות אנטי-כולינרגיות (BMJ)

נוגדי-דיכאון, תרופות לטיפול במחלת פרקינסון ותרופות אורולוגיות בעלות פעילות אנטי-כולינרגית ברורה עשויים להביא לעליה בסיכון להתפתחות דמנציה עד עשרים שנים לאחר החשיפה לתרופות, כך עולה מתוצאות מחקר גדול מבריטניה, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת BMJ.

החוקרים התבססו על נתוני מאגר UK Clinical Practice Research Datalink, הכולל רשומות מ-674 מרפאות ברחבי בריטניה. הם השלימו ניתוח סטטיסטי להערכת חולים עם אבחנה חדשה של דמנציה בין אפריל 2006 ועד יולי 2015 ולהשוואת המרשמים לטיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות שניתנו 4-20 שנים לפני אבחנת דמנציה, אל מול קבוצת ביקורת תואמת של חולים ללא דמנציה.

במהלך תקופת החשיפה, 14,453 (35.5%) חולים בקבוצת המקרים ו-86,403 (30.4%) חולים בקבוצת הביקורת קיבלו לפחות מרשם אחד לתרופה בעלת פעילות אנטי-כולינרגית דפיניטיבית, עם מדד ACB (Anticholinergic Cognitive Burden) של לפחות שלוש נקודות; 1,429 חולים (3.5%) בקבוצת המקרים ו-7,909 חולים (2.8%) מקבוצת הביקורת קיבלו מרשם לתרופות עם מדד ACB של 2 נקודות; מרבית החולים (89.4% מאלו בקבוצת המקרים ו-87.1% מאלו בקבוצת הביקורת) קיבלו מרשם לרופה עם מדד ACB של נקודה אחת (פעילות אנטי-כולינרגית אפשרית).

מניתוח הנתונים עלה קשר חיובי ומשמעותי בין כל תכשיר אנטי-כולינרגי עם מדד ACB של 1, 2, או 3 נקודות ובין היארעות דמנציה, עם יחסי סיכויים מתוקנים מקבילים של 1.10, 1.10 ו-1.11. החוקרים מדווחים על קשר מנה-תגובה עבור תרופות בעלות פעילות אנטי-כולינרגית דפיניטיבית (מדד ACB של 2 ו-3 נקודות).

באשר למשפחת התרופות, נוגדי-דיכאון, תרופות אורולוגיות ותרופות נגד פרקינסון עם פעילות אנטי-כולינרגית דפיניטיבית (מדד ACB של 3 נקודות) נקשרו עם התפתחות דמנציה. הקשרים הללו נותרו 15-20 שנים לאחר החשיפה לטיפול התרופתי. תרופות גסטרואינטסטינאליות עם מדד ACB של 3 נקודות לא נקשרו באופן ייחודי עם דמנציה.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקר עוקבה שכלל למעלה מ-3,400 קשישים בארצות הברית וזיהה קשר משמעותי בין תרופות אנטי-כולינרגיות ובין סיכון מוגבר לדמנציה.

BMJ. Published online April 25, 2018

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן