אונקולוגיה

מהן הסיבות המובילות לעיכוב באבחנת מחלות ממאירות? (Br J Gen Pract)

כחמישית מחולי הסרטן המטופלים במרפאות ראשוניות באנגליה חוו עיכוב מסוים עד קביעת האבחנה של המחלה הממארת. למעלה ממחצית מהעיכובים הללו נבעו מגורמים הקשורים ברופא המטפל או במערכת, כך עולה מתוצאות סקר ארצי חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת British Journal of General Practice.

הסקר הארצי בחן עיכוב באבחנת ממאירויות בלמעלה מ-17,000 חולים עם אבחנת ממאירות בשנת 2014. מטרת החוקרים הייתה לבחון את תהליך האבחנה של ממאירות ולספק בסיס להערכות עתידיות. בסיכומו של דבר, 439 מרפאות כלליות, המהוות 5% מכ-8,000 מרפאות באנגליה, לקחו חלק בסקר הארצי. לאחר הוצאת חולים שלא ענו על קריטריוני המחקר, המדגם הסופי כלל 17,402 חולים, או 6% מכלל החולים עם אבחנה של ממאירות בשנת 2014.

הגיל החציוני של החולים שנכללו במחקר עמד על 69 שנים, 50% היו גברים. האבחנות הנפוצות ביותר כללו סרטן שד בנשים (16% מהמקרים), סרטן ריאות (13%), סרטן ערמונית (13%) וסרטן מעי גס/רקטום (12%).

החוקרים מדווחים כי ב-24% מהחולים לא היו מחלות רקע מתועדות בעת האבחנה; ב-21% תועדו לפחות שלוש מחלות רקע. מחלות הרקע הנפוצות כללו יתר לחץ דם (38%), מחלות לב וכלי דם (21%) ודלקת מפרקים/מחלת שריר-שלד (18%).

החוקרים כותבים כי למרות שהחולים מהווים מדגם מייצג, המרפאות שלקחו חלק בסקר נטו לטפל במספר קטן יותר של חולים לכל רופא, בהשוואה למרפאות שלא לקחו חלק בסקר, והסיכוי היה קטן יותר שמרפאות אלו יהיו ממוקמות באזורים הכי עניים או הכי פחות עניים.

מרבית החולים (72%) התייצגו לראשונה אצל הרופא המטפל או נבדקו בביתם; 7% התייצגו לראשונה בחדר המיון.

מבין החולים שפנו למרפאה ראשונית, ב-26% מהחולים תועדו עד שלוש התייעצויות לפני הפניה לטיפול משני. הסיבה הנפוצה ביותר להפניה הייתה תסמינים המרמזים לאבחנה אחרת (11% מהחולים).

מספר הימים שחלפו בממוצע מההתייצגות עם תסמינים שנקבעו כקשורים ממאירות ועד הפניה ראשונה בחשד לממאירות עמד על 5 ימים. החוקרים כותבים כי המרווח הנ”ל היה הקצר ביותר בקרב נשים עם סרטן שד (חציון של 0 ימים) והארוך ביותר בחולים עם מיאלומה נפוצה (חציון של 23.5 ימים). מבין החולים, 8% נדרשו להמתין למעלה מ-90 ימים עד להפניה.

חציון מרווח הזמן עד לאבחנה במדגם כולו עמד על 40 ימים. המרווח הקצר ביותר תועד בנשים עם סרטן שד (14 ימים) והמרווח הארוך ביותר תועד עם סרטן ערמונית (55.5 ימים).

רופאים כלליים קבעו כי ייתכן וניתן היה למנוע את העיכוב באבחנה ב-22% מהחולים. השיעורים הללו נעו בין 7% עם סרטן שד ועד 34% עם סרטן קיבה.

העיכובים יוחסו לחולים ב-26% מהמקרים, לרופא הראשוני/שניוני ב-28% מהמקרים ולגורמים מערכתיים ב-34% מהמקרים. 34% מהעיכובים האבחנתיים נבעו מכך שהחולים המתינו לבדיקות ותוצאות בדיקות, 20% נבעו מכך שהחולים המתינו לפגישה עם רופא מומחה ו-17% נבעו מכך שהחולים המתינו להערכה ע”י רופא ראשוני או מומחה.

עוד עולה מהנתונים כי 16% מקרים נוספים נבעו מגורמים הקשורים במטופל, דוגמת אי-הגעה לביקור; 7% מהמקרים נבעו מכך שהחולים המתינו לפגישה ו-7% נבעו מהמתנה למעקב, למשל, המתנה לקבלת תוצאות בדיקה.

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מספקים את ההערכה המדויקת והמפורטת ביותר אודות תהליכי אבחנה במדגם גדול ומייצג של חולי סרטן.

Br J Gen Pract. Published online December 18, 2017

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

מעניין יהיה לראות נתונים ממערכת דומה בישראל ואת הגורמים הנפוצים לעיכוב אצלנו.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה