במהלך הרצאה במסגרת הכנס השנתי ה-28 מטעם ה-American Academy of Addiction Psychiatry הסבירו מומחים כי חלה התקדמות בכל הנוגע לטיפול בתלות בטבק בקרב חולים עם הפרעות פסיכיאטריות ותלות בחומרים, הודות להבנה טובה יותר של הבטיחות והיעילות של גישות הטיפול. אעפ”י כן, סוגיית תלות בטבק לעיתים קרובות אינה נכללת בהערכה פסיכיאטרית.
לדברי החוקרים, במשך שנים רבות, עישון נסבל היטב ואף זכה לעידוד בתנאים פסיכיאטריים. עם זאת, חולים פסיכיאטריים לעיתים מעוניינים בהפסקת עישון, בדומה לאוכלוסיה הכללית.
תכנית טיפול אינטנסיבי כנגד טבק פותחה ע”י חוקרים מטקסס. דיווח ראשוני אודות 600 מעשנים עם מחלות פסיכיאטריות שהשתתפו בתכנית בין 2016-2017 הדגים תוצאות מרשימות. התכנית כללה שילוב של ייעוץ אינטנסיבי, שמונה מפגשים בני 30 דקות, טיפול תרופתי למשך שישה חודשים וטיפול חליפי לניקוטין, שניתנו במידת הצורך מעבר לשלושת החודשים הסטנדרטיים.
כל המשתתפים אובחנו עם ממאירות או החלימו לאחרונה מממאירות. החולים סבלו ממחלות פסיכיאטריות שונות, כולל דיכאון, חרדה, תסמונת דחק בתר-חבלתית ואינסומניה. הם קיבלו טיפול בו-זמנית לעישון ולמחלות הפסיכיאטריות, אלא אם נדרש תחילה טיפול לתסמינים הפסיכיאטריים.
מהממצאים הראשוניים עלה כי שיעורי הפסקת עישון עמדו על 49% לאחר 8-10 שבועות טיפול; שיעורים אלו עמדו על 45% לאחר שישה חודשים. שיעורי הפסקת עישון היו גבוהים יותר משמעותית מהמקובל באוכלוסיה פסיכיאטרית, בהם לרוב שיעורי הפסקת עישון לאחר שישה חודשים נעו סביב 10-15%.
חשוב לציין כי לא תועדו הבדלים מובהקים בדרגת הימנעות מעישון בין נבדקים ללא אבחנות פסיכיאטריות ואלו עם הפרעה פסיכיאטרית יחידה.
שיעורי הפסקת עישון היו מעט נמוכים יותר בקרב אלו עם שתי הפרעות פסיכיאטריות, או יותר (35%); שיעור זה עלה ל-45% לאחר טיפול והתייצבות של חולים עם הפרעות פסיכיאטריות.
בשורה התחתונה, מסבירים החוקרים, יש לבחור בגישה הטובה ביותר עבור המטופל הפרטני. במידה ואינם מוכנים לשני האתגרים, יש להתחיל בטיפול הפסיכיאטרי ולהוסיף טיפול להפסקת עישון כאשר החולים חשים מוכנים לכך.
מתוך הכנס השנתי ה-28 מטעם ה-AAAP
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!